השבוע פרסם אריק אקהולם, כתב הניו יורק טיימס, כתבה על כך שאלפי אנשים ברחבי ארה"ב מגדירים עצמם כ-"אקס-גייז", בעלי נטיות הומוסקסואליות לשעבר. בכתבה מתראיינים כמה מן המתמודדים בשמותיהם המלאים ובצירוף תמונותיהם, והם מספרים על כך שסבלו בעבר מנטיות הפוכות ובעזרת טיפול פסיכולוגי הנטיות נעלמו, ובמקומם התגלתה הנטייה ההטרוסקסואלית. הם גם מביעים צער על שבמשך השנים הסתירו מהם את האפשרות לקבל טיפול זה, טיפול שהיה יכול לחסוך מהם דיכאונות ומכאובים רבים.
אמנם, לאורך הכתבה, טורח הכתב ומזכיר באופן מגמתי את הטענות הישנות והידועות, לפיהן לא ניתן לטפל בנטייה המינית, וכי מדובר באחיזת עיניים (הרי הוא לא רוצה לעלות על המוקד ולאבד את מקום עבודתו), אך אין ספק כי כתבה זו מעידה על כך שמדובר בתופעה גורפת, אשר גם עיתון מכובד כמו הניו יורק טיימס לא יכול להעלים עיניו מקיומה.
גם בארצנו הקטנטונת מדובר בתופעה ההולכת וגדלה, קווי הסיוע של "עצת נפש" מוצפים באלפי פניות של מתמודדים אשר הכמיהה הגברית מסבה להם סבל ורב, והם מספרים כי אינם רוצים להימשך לבני מינם, וברצונם לבחור בדרך חיים בה הם מאמינים. אנו מנסים להושיט להם יד וכתף תומכת, ומפנים אותם למטפלים מוסמכים הפועלים בשיטות הטיפול המקובלות, וכן לסדנאות ולקבוצות תמיכה. רבים מהפונים אלינו זוכים להגשים את משאלת ליבם, להתחתן ולהקים בית המבוסס על זוגיות הטרוסקסואלית מאושרת, ובכך מוכיחים לנו שוב ושוב כי מדובר במשיכה נרכשת וברת טיפול יעיל.
בשנה האחרונה, הוקמה ועדה של הסתדרות הפסיכולוגים בישראל, במטרה לחקור תופעה זו, ולגבש מסקנות לגבי מידת האתיות שבטיפולים אלו. חלק מהגורמים שדחפו להקמת הוועדה היו אירגונים הקוראים לפתיחות ולקבלת האחר, אשר ציפו כי הועדה תשלול את הלגיטימציה למתן טיפולים אלו, ואף תמליץ להוציאם אל מחוץ לחוק. בוועדת האתיקה ישבו אנשי מקצוע, פסיכולוגים ידועים ומכובדים, אשר לא השתייכו לזרם המקצועי המאמין בטיפולים אלו, אך גם הם לא נותרו אדישים לתופעה. לאחר שפגשו את המתמודדים הרבים אשר עברו את הטיפול בהצלחה, לאחר שהתרשמו מן העדויות, וראו את השמחה שבעיניים, גם הם הבינו כי מדובר בעובדה שלא ניתן להתעלם מקיומה, ועם כל הסתייגויותיהם, פסקו שאין לשלול טיפולים אלו, ואם זהו אכן רצונו של המטופל, אזי על המטפל להגיש לו סיוע זה.
לא ידידיי, מתמודדים אלו אינם אנשים דתיים החיים בחברה הלוחצת עליהם לשנות את נטייתם. פונים רבים ב"עצת נפש" מגדירים עצמם כחילוניים, הנמצאים בחברה שתקבל אותם עם נטייתם ההומוסקסואלית (ולפעמים אף מפעילה עליהם לחצים בכיוון זה), חלקם אף ניסה לחיות חיים הומוסקסואליים, ולמרות הכל הם מעוניינים לבחור בדרך אחרת. גם הפונים הדתיים עושים זאת מרצונם החופשי, וזו היא זכותם המלאה, ומחובתנו המוסרית, כחברה אנושית, לסייע להם לחיות כפי רצונם.
הכותב הינו יו"ר "עצת נפש".