"ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן". מצחיק לחשוב, אבל דווקא זה המשפט שעלה בתודעתי בעקבות פרשת מסיבת הסיום שארגנו בני נוער דתיים. ובאמת מה חשבתם לעצמכם מחנכים? גם בת היענה הכי חכמה לא יכולה לטמון את ראשה בחול לנצח. אין בינינו כנות, אם הנער הממוצע לא יכול לבוא למחנך שלו ולספר מה הוא עושה אחרי שעות הלימודים איך יוכל המחנך לעזור לו? והנוער מנסה ועוד איך עובדה שהשו"ת SMS עובד בלי הפסקה, נשלחות מדי יום עשרות ומאות שאלות לרבנים מבני-נוער וגם בבתי הספר הנוער רוצה לשאול שאלות אבל לא תמיד יש לו את מי. אין דבר יותר מרחיק תלמידה ניגשת למורה אשר במקום להשקיע זמן בשאלות מהותיות שיש לבת מעדיפה להעיר על אורך השרוול.
זה מה שלימדתם אותנו, הכל חיצוני. אתה דתי על פי איך שאתה מתלבש, אתה נחשב על פי השכונה שבה אתה גר ואתה חכם לפי בית הספר שבו אתה לומד. הנוער משקף את מה שלימדו אותו, הכל חיצוני בלבד כל עוד יש חותמת כשרות על האריזה יהיה בסדר. האולם כשר, הבנות בחצאיות המוסיקה עברית - הרי לכם מסיבה דתית!
אבל האריזות והחותמות הולכות ונפרמות, כי כיום אי אפשר כבר להפריד בין התלמידים בני הטובים מהישיבות והאולפנות הנחשבות "ישיבת בנ"ע רעננה, אולפנית ישורון, אולפנת עפרה, ישיבת נחלים, הישיבה התיכונית כפר גנים, אולפנת צפירה ועוד" - לבין החברה שבחוץ. מי היא אותה חברה שבחוץ? חילונים גמורים? לא, אלו בני הישיבות והאולפנות ה"פחות נחשבות" אלו שבהם עושים חמש יחידות תנ"ך אבל אף אחד לא הולך להתמודד בחידון. אלו בתי הספר אליהם מגיעים תלמידים גם ממשפחות מסורתיות, או משפחות שמנסות להתקרב. אפשר גם להגיד את זה בבוטות- מזרחים.
הנה הנקודה שלא הצלחתם לפרש בעזרת רש"י: ההעדפה לדתיים עליה דובר בהזמנה למסיבה לא דיברה על נוער חילוני שמבקש לבוא למסיבה. היא דיברה עלינו, על הנוער מבתי הספר ה"לא נחשבים". אלו שעלולים לעשות רק שלוש יחידות תנ"ך, או ללכת במכנסיים אחרי שעות הלימודים או ממש ה' ישמור לא לשמור נגיעה. מדברים על נוער דתי שרואה את המשפחה שלו מול המורים החרד"לים ולא יודע מי צודק ומי טועה במלחמת הכוחות שמנהלים מעל ראשו. הכי חשוב - אלו בני-הנוער שלמערכת הדתית יותר קל להצניע, או לוותר עליהם מראש. אבל גם אנחנו, גם במכנסיים לפעמים, גם עם חבר או חברה, מחפשים את השיוך החברתי הדתי. ושיוך חברתי הוא משהו שכל מחנך של כיתה א' יוכל להסביר לכם שילדים מחפשים. אז למה במקום לקרב, אתם מרחיקים?
הכותבת היא תלמידת כיתה י"א.