"הוא היה אומר אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד ולא הביישן למד ולא הקפדן מלמד ולא כל המרבה בסחורה מחכים ובמקום שאין אנשים השתדל להיות איש" (אבות ב, ה)
בדרך כלל, כולנו שופטים את האחר. הסתכלות על פועלו ודרכי התנהגותו. לנו נראה שאנו נוהגים כשורה. הסתכלות זו, גורמת לנו לחוש בעליונות כלפי הזולת. כך, אנו חשים בעליונות גדולה המאפשרת לנו לצייר את עצמנו כצדיקים גדולים.
אך אין הדברים פשוטים כלל ועיקר. הרי אם ננסה לרגע להתבונן במציאות בעיניים של עושה ה"רע" יתברר לנו שאין האדם ממש "רשע". פתאום את כל הקשיים שעימם הוא מתמודד. כמה קשה לאותו אדם לעשות מה שמוגדר אצלנו כ"טוב". כנראה שישנם פיתויים ומכשולים רבים שמונעים מהאדם לעשות אפילו מה שהוא רוצה. אינו דומה בן עשירים שגונב מפני שהוא מחפש "אקשן" לאדם עני שגונב כי אין לו מה לאכול. לא. זה לא אומר שלעניים מותר לגנוב. אבל עניים יש לשפוט אחרת.
המשנה אומרת שאל לו לאדם לדון את חבירו לפני שהוא בעצמו נמצא באותו מצב בו נמצא החבר.
במקום לנסות כל הזמן לשפוט ולדון את החבר, לחפש את המגרעות שבמעשיו, עלינו לנסות ולהבין את המניעים למעשים אלו, לראות מה גרם לאדם להתנהג כך. במקום לחפש "לקטול", אנחנו צריכים לנסות לעזור ולסייע, לבקש להוציא את האדם מהמצבים בהם הוא נתון ולעזור לו לבחור בטוב.
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו
כל אחד הוא שופט * יודע למה השני לא בסדר * בניגוד אלי * אני תמיד, אבל תמיד – בסדר. * ואם נראה לך שעשיתי מה שהוא לא טוב, איך אתה יודע מה עובר עלי?!....
