שלום וברכה כבוד הרב,
בחודשים האחרונים התחלתי ללכת לשיעורי תורה בבית הכנסת הקרוב. הכרתי שם אישה בשנות ה60 לחייה שמאוד מנסה לקרב אותי אליה, הלכתי אליה לקפה פעמיים. בפעם הראשונה הכל עבר חלק, ובפעם השניה ,לצערי, היא אמרה לי כמה דברים על הרב שלי ועל רבנים בכלל שמאוד מאוד מאוד לא אהבתי לשמוע וכשניסיתי ללכת לחצה עליי להישאר. במשך יומיים שלמים הרגשתי ממש רע וכמובן שלא האמנתי לדבריה. שבוע לאחר מכן פגשתי אותה באיזה אירוע דתי לנשים והיא רצתה שאקפיץ אותה הביתה ובדרך ביקשה שאתן לה מיין שקניתי מרב גדול לברכה. לפני שבוע הגעתי לשיעור תורה באיחור וישבתי עם הרבנית שלי במאמץ להתרחק מאותה אישה. מיותר לציין, שהיה זה שבוע מאוד קשה מבחינתי ועם אנרגיות נמוכות, אינני יודעת אם בגלל הסיפור הזה או בגלל מס' דברים בחיי. השבוע בגלל הסיטואציה הזאת לא הגעתי לשיעור תורה ומאוד כאב לי. הרב התקשר יום למחרת לשאול מדוע לא הגעתי ואמרתי שהייתי עסוקה. אני מוכרחה לציין שאני מאמינה שהיא אישה טובה, ובליבי אני מאוד רוצה לעזור לה בכל שתצטרך אבל אני מרגישה שאני עוזרת בכאב רב ואני מרגישה מנוצלת, אולי מפאת גילי הצעיר או אולי אני טועה בהבנת המקרה. אינני רוצה לשתף את הרב שלי בגלל לשון הרע ולכן אני צריכה עצה ממקור חיצוני. האם עליי לדבר איתה ולהמשיך ללכת לשיעורים? או להמשיך ללכת ולנסות לשכוח מכל העניין? עד היום נהגתי לאסוף ולהחזיר אותה לביתה, כדאי להתקשר אליה? אני מרגישה שאני צריכה לבקש מחילה כי התעלמתי ממנה בפעם האחרונה... אני באמת בבילבול ובכאב כי זה מונע ממני דבר כ"כ פשוט לכאורה כמו לשמוע דברי אמת ותורה.
תודה מעומק הלב,
ברכה והצלחה