החופש הגדול, שאנו עומדים בפתחו הוא אחד האתגרים הבולטים (ויש שיאמרו המורכבים...) להורות שלנו. דווקא כשאין מסגרת חיצונית, כשיש לנו שעות נוספות עם ילדנו בבית, אנו נפגשים בעוצמה רבה יותר עם ההרגלים שהנחלנו לילד, עם התגובות שלנו ושלהם, עם פערים וציפיות, ובעיקר עם היכולת שלנו ליצור מסגרת משפחתית יציבה ונעימה בתוך זמן המוגדר כ"חופש".
הציפיות והפערים הינם הבסיס לחלק גדול מהקשיים שמביא עמו החופש. הילדים שלנו מחכים כבר כמה חודשים לחופש ה-ג-ד-ו-ל! לא פעם ניתן לזהות כי מבחינתם חופש זה חופש מהכל... אין לימודים, עושים מה שמתחשק, מתי שמתחשק ואיך... ומהצד השני, אנו כהורים לא רואים זאת בצורה כזו. חופש אינו הפקרות. חופש אינו מבטא אובדן גבלות. ולכן גם בחופש אנו מוכרחים ליצור כללים ברורים. לילדים לעיתים קשה לקבל זאת, ובתחילה זה יכול לעורר התנגדות, אך כשעושים זאת בצורה נכונה ונעימה, הגבולות והכללים עושים הרגשה טובה לכולם.
לא לזרום
יש פעמים, דווקא מתוך כך שאנו מתחילים את החופש בתחושה- "באמת מגיע לו חופש ושחרור!", אנו מתחילים את החופש בהרגשה של "זרימה חופשית..". תעשה מה שמתחשק לך, תנוח, תבלה, תהנה.
עם זאת, לא פעם, פתיחה שכזו עומדת לנו לאחר מכן, לרועץ. לאחר זמן מה (יומיים, שבועיים או חודש...), אנו מתחילים להרגיש לא בנוח עם הזרימה הזאת. למשל עם שעות מול מחשב, עם יציאות ללא גבולות, עם קימה מאוחרת ולעיתים גם עם חוסר השתתפות במטלות הבית (חופש, זה חופש, לא?). אז אנו מתחילים לכעוס, או לגעור, להעניש ולהיות מתוסכלים. וחבל.
עם כך, כדאי וחשוב לבנות ולהגדיר את הדברים מראש. ממש כמו שבתחילת שנת הלימודים שבה הילדים מקבלים לוח שעות מסודר, כך גם בתחילת החופש. אמנם איננו זקוקים ללוח זמנים מוגדר לכל רגע, אך תאום ציפיות כללי, גבולות ברורים והגדרות יוכלו להקל על כולנו, ולהעניק גם לילדים הרגשה של בטחון ושמירה בתוך החופש הגדול.
חשוב להזכיר, כי כמו בכל התמודדות, ברגע שכבר נפלנו לבור, קשה יותר לקום (אך גם מכאן אפשר לצאת!). אך כשאנו עוד לפני הבור, עוד לפני שיצאנו לדרך, הרבה יותר קל יהיה למנוע מראש את הנפילות והבורות, ובכך לאפשר התמודדות חיובית יותר עבור כולם.
איך מתכוננים מראש?
השלב הראשון הוא בתוכנו, ההורים. לפני שאנו יוצרים שיחות עם הילדים או מחליטים החלטות, כדאי לשבת ולחשוב איך אנו רואים את החופש הגדול בבית הזה? איך אנו מצפים שהמשפחה תתנהל בזמן הזה שכולם בבית? על אילו כללים אנו מוכרחים לשמור? וכן, מה עלולים להיות המוקשים או הקשיים שעלולים לצוף עם כל ילד וילד.
חשוב לזכור כי כל ילד הוא שונה, וממילא כדאי להתאים את הכללים לכל ילד לפי אופיו, גילו וצרכיו. את הנער בן ה- 14 למשל קשה יהיה להגביל בשעת שינה קבועה. עם זאת, הילד בן השבע, סביר כי יהיה נכון להגדיר לו שעת שינה קבועה (הנתונה לחריגות הנשקלות בכל פעם מחדש...). לאחר שהדברים מוגדרים בתוכנו לגבי כל ילד וילד, אפשר לעבור לשלב השני והוא השיחה עם הילדים.
ילדים, ממש כמו מבוגרים, מקבלים את הדברים הרבה יותר מהר ובקלות כשהם מבינים את ההיגיון שמאחורי הדברים. אמנם לא כל דבר צריך להסביר לילד, אך דווקא שיחה כזו, הינה הזדמנות לחזק בתוך הילדים את ההבנה בחשיבותה של לקיחת האחריות, תכנון מראש וניצול זמן. זמן הוא דבר חשוב. גם בעבור ילדים. חשוב לחפש את הדרך הטובה ביותר על מנת לחזק בתוך הילד את ההבנה, שלא נכון ולא טוב לבזבז את החיים (או את החופש...) מבלי לקחת אחריות על דבר. אפשר לספר סיפור, לתת דוגמאות מהחיים, לפתח דיון על מהו חופש אמיתי, העיקר לנסות להכניס הדברים לליבם. בנחת ובנעימות.
לוח חופש
במהלך השיחה עם הילדים כדאי להכין יחד לוח חופש מתוכנן ונחמד. לוח החופש (מקושט ויפה...) משדר הרגשה של יציבות, בטחון, של ציפיות וגם של מרחב אישי. באופן כזה שהכל בהיר ומוגדר, אנו מקטינים את הסיכוי לנקודות חיכוך אפשריות.
אפשר להכין לכל ילד לוח חופש משלו, אך כדאי שיהיה גם לוח חופש משפחתי על המקרר או הדלת של הבית. בלוח החופש נכתוב את האירועים השונים הצפויים לנו. אם זה אירועים משפחתיים או חברתיים, ימי הולדת, וכמובן- אירועים אישיים של כל ילד. כל ילד יכול להוסיף מתי יש לו טיול או קייטנה. מתי הוא נוסע לבן דוד, או מתי יש לו פעולה בסניף. לוח החופש מסייע בכך שהוא מעמיק את הקשרים במשפחה, את החיבור שלנו האחד לשני, ואת אווירת השותפות בחיבור לילדנו.
מעבר לכל אלו, חשוב לזכור כי הארגון והתכנון המוקדם אינם מתבטאים רק בדרישות וציפיות מהילדים, אלא גם מתכנים, חוויות, יוזמות ופעילויות מהנות שאנו יוצרים בעבורם ויחד עמם. לכן חשוב מאוד להכניס לתוך לוח החופש שיצרנו, ובאופן קבוע בכל שבוע- חוויות משפחתיות משותפות. כדאי לאפשר לילדים להציע לרעיונות, לחשוב יחד על דברים נחמדים ולשבץ בלוח החופש. החופש הגדול הוא זמן המאפשר קרבה והיכרות עמוקה יותר בתוך המשפחה. זהו זמן ליצור חוויות כיפיות, להגדיל את מאגר הזיכרונות המשפחתיים והאישיים עם כל ילד.
החוויות המשפחתיות לא מוכרחות להיות מפוצצות או מרשימות במיוחד. ארוחת צהרים בפארק, פעילויות יצירה נחמדות, שיחות משפחתיות, משחקי קופסא, יציאה משותפת לברכה, נסיעה לגן חיות, הכנת מאכלים מיוחדים ביחד, נסיעה לסבא וסבתא וכדומה, יכולים בהחלט לחזק את החיבור המשפחתי ולתרום לחוויות המשפחתיות המהנות.
עם זאת, חשוב גם לא לוותר על חוויות אישיות עם כל ילד (מה שכדאי דרך אגב, ליצור גם במהלך השנה...). לתת לכל ילד זמן- רק אתו. לצאת לבד להליכה בערב, להשתתף עמו בחוג, לבשל יחד, לקחת אותו לקניות וכדומה. הזמן הייחודי מחזק את החיבור האישי עם ילד, ממלא את הילד בהרגשה טובה, ומגביר בנינו אהבה ושמחה.
מעבר לאלו כדאי לרשום בצדי הלוח רעיונות לפעילויות שונות שאפשר לעשות ברגעי הפנאי (או השעמום..) : לקרוא, לצייר, לנגן, לכתוב מכתבים לחברים, לעשות ספורט, לסדר את המדף, לשחק קלפים וכדומה. שכל ילד יוסיף את הרעיונות שהמתאימים לו.
מעבר ללוח החופש, חשוב להגדיר תפקידים ועקרונות כלליים.
למשל: סיוע במטלות הבית, מי אחראי על מה, ומתי. מי שוטף כלים, תולה כביסה או מסדר את הסלון. הכל שיהיה רשום ומוגדר (באווירה טובה כמובן). כמו כן כדאי להגדיר שעות חזרה הביתה (לכל ילד בהתאם לגילו). זמני שימוש במחשב לכל אחד, וכדומה. החופש כאמור אינו רק זמן של בילוי, אלא זמן של לקיחת אחריות משותפת והדדית.
עם זאת, סביר להניח וחשוב להיות מודעים לכך, כי בתוך התכנון המקדים הזה יצוצו גם אי הסכמות, כעסים או התמרדויות כאלו ואחרות. ראשית חשוב לא להיבהל מהם ובוודאי לא להיכנס למלחמות. מותר להם להביע את דעתם וכעסם, ומתר לנו להקשיב להיות אמפתיים, ובמקומות האפשריים, להגיע עמם להסכמות הדדיות.
לסיכום הדברים, חשוב עד מאוד לשמור על אווירה נעימה, על תחושה טובה, עם כמה שפחות לחץ, ועם כמה שיותר אמון. לא להעמיס יותר מדי, ולשדר הרגשה של התחדשות, משפחתיות, קרבה ומשמעות.
**לקבלת לוח חופש מעוצב ניתן לפנות אל - otsarpnimi@gmail.com. הכותבת הינה מטפלת זוגית ואישית, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית, מנחה קבוצות ומרצה