רבי שמואל סלנט

הגאון רבי שמואל סלנט, היה אב בית דין בירושלים שבין החומות במשך שבעים שנה בקירוב (עד לפטירתו בשנת תרס"ד 1909). הוא נודע, בין השאר, בפקחותו הרבה והיה מקובל על העדות והסיעות השונות בעיר הקודש. כתוצאה מכך נתקבלה כל הוראה שיצאה מתחת ידו, על ידי המוני בני ירושלים בלא עוררין.
פעם נכנסו אל רבי שמואל סלנט, כמה בעלי בתים חשובים ואמרו לו: רבנו, לאחרונה נתרבו המטיילים בשבתות מחוץ לחומת העיר העתיקה, במקומות שאין שם עירוב ונכשלים בכך באיסור הוצאה בשבת. יורה איפוא כבוד הרב, שאסור להלך בשבתות מחוץ לחומת ירושלים והכל ישמעו ויראו.
השיב רבי שמואל לדוברים: אני חושש למיעוט, שלא ישמע בקולי, ולכן איני גוזר גזירה זו. שכן מוטב שישראל יהיו שוגגים ולא יהיו מזידים!
נחרדו האנשים לשמע דברי הרב, שהיה אהוב ונערץ על ידי כל יהודי ירושלים וקראו: רבינו היקר! מי יזיד, חלילה, לעבור על האיסור שבית דינו יטיל? הלא ידוע, שדבריו מקובלים על הכל!!!
אמנם כן – השיב רבי שמואל בחיוך – זכיתי בעזרת ד', שדברי מתקבלים בדרך ארץ על ידי המוני בני עירנו. וכל כך למה? מפני שלא גזרתי מעולם גזירה על הציבור, אלא אם הייתי בטוח שהציבור כולו יקבל את הדבר בלב שלם.
אם כן – קראו השומעים – יגזור נא רבינו על היציאה בשבת אל מחוץ לחומה והכל יהיו שומעים ומצייתים לדבריו!
הניע רבי שמואל ראשו בספקנות ואמר: נס זה, שדברי הרב יהיו נשמעים תמיד על ידי כל ישראל, ארע רק למשה רבינו, ככתוב: "אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל". אולם כבר נאמר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה".