בוקר יום שישי, לא הבנתי מדוע בני אלחי זינק מהמיטה מיד כשהערתי אותו. אולי הוא ׳אבא של שבת״ היום בגן, חשבתי. אבל להפתעתי אלחי התחיל להסביר לי שהיום הוא מוכר ממתקים שהכינו הגננות. והכל לצדקה.
זה לכבוד הרב והרבנית קאפח הוא אמר, ואני נדלקתי. איך הזאטוט כבר מבין את זה? וואו המסר עובר! החלטתי ללכת איתו לגן. לראות בעיני את המתרחש. מה אגיד ומה אדבר, לנגד עיני נגלו עשרות רבות של הורים וילדים נוהרים למתחמי הגנים. אוירה חגיגית הייתה באויר.
בכניסה לכל גן עמדו כבר המוכרים הקטנים ולפניהם על הדוכנים מכל טוב מעשי ידי הגננות, והמכירה החלה. הכל בשקל. עוגיות, עוגות, קינוחים מתוקים, מאפי בצק למיניהם בכיכוב הזלביה והקובנה התימני. כל שקל נאסף בקופות מיוחדות לצדקה. תמונות הרב והרבנית קאפח על הקירות. בתוך חצי שעה נקנה הכל.
ילד אחד שאל את אמא אם אהיה ילד טוב גם אני אוכל לקנות עוגה לרבנית קאפח? חייכתי ושמחתי. כן, המסר עובר, גם עם כמה שיבושים יש כאן חמד של רעיון. כל הכבוד.
ואולי ביום שישי הבא ימכרו כבר בגנים אוכל מוכן לשבת, מי יודע?
