בואו נודה על האמת: חנוכה הוא אחד מהחגים המתוקים ביותר שיש לנו, ולא בגלל קולקציית סופגניות הקרם בורלה בנשיקות שוקולד על בסיס גנש מוקצף בטעם ריבת חלב מצופה בעלי סוכר, וכפיים לשף היצירתי שלנו.
ההתכנסות המשותפת, אור הלהבות המרצד, ריח הסופגניות, כל אלו ועוד הופכים את חנוכה להתגלמות המשפחתיות החמה, כאילו היקום אומר לנו: "בניתי לכם את התפאורה האידאלית, ארגנתי לכם אור, דאגתי לאוכל, שירים, בחייאת, רק אל תהרסו".
אז מצד אחד יש לנו הזדמנות נהדרת, מתנה משמיים לעצור לכמה רגעים את מרוץ החיים, להביט בנשמה של האנשים האהובים עלינו ובהשתקפות שלהם באור הנרות ופשוט להיות שם. בנחת. להסניף ולעכל לאט לאט את השפיות המבורכת הזו, לתת לרוגע הקסום להיספג בכל נקבוביות העור שלנו.
ומצד שני, נו, שוב פעם הסמרטפון מילל, והפחד שממש ברגע זה נכתב פוסט מהפכני על הפיד שלנו בפייסבוק והגירוד העצבני של רגל שמאל מזכיר לנו שכבר עברה אשכרה דקה וחצי ולא פתחנו מייל, ובעצם, לא צריך להשתגע כן? בן אדם בכל זאת צריך לקבל את מנת המדיה הקבועה שלו. פיקוח נפש דוחה שבת, אז נתרגש מחנוכה?
ובכל זאת תרשו לי להציע לכם לבחור באופציה הראשונה ולתפוס בשתי ידיים את המתנה ספוגת השמן הזו, שנקראת חנוכה ולנצל אותה בכדי להתנסות בספורט אקסטרים חדש, מופרע ומהפכני לגמרי במסלול המשפחות: דיבור בסגנון חופשי.
לדבר עם הילדים הגדולים. הקטנים. המתבגרים.
לדבר כמו שבחיים לא דיברתם. לדבר מעבר ל"אז איך היה היום בכיתה חמודי?"
"בסדר".
"אולי תפרט יותר?"
"אמרתי בסדר. אין לי מה לפרט".
לדבר לא במשמעות של נתינת הוראות למישהו או להשפריץ למרחב מילים והברות על אוטומט.
לדבר כפועל יוצא של להקשיב. לראות. ליצור חיבור בין שני אנשים שמעוניינים להיכנס אחד לתוך העולם של השני. כי זה מעניין אותם. כי זה כבד ומורכב מידי. כי אנחנו יודעים שבשאר השנה פשוט אין מצב שנעשה את זה.
רגע, אז איך מתחילים? כאילו פשוט לדבר כזה? ברגיל? יודעים מה, עזבו. אפילו את זה חסכנו לכם. קבלו רעיון קצר למשחק משפחתי נחמד שלא מצריך יותר מידי כאב ראש ומביא אותה בפשטות:
מסובבים את הסביבון ומתחילים את המשחק בהתאם לאות שהסביבון נפל עליה.
אם הוא נפל על האות נ – נס, שואלים:
איזה נס הייתם רוצים שיקרה לכם? או במילים אחרות? מה הם החלומות הכי גדולים שלכם? כדאי כמה שיותר לפרט.
אם הוא נפל על האות ג – גדול, שואלים:
לאן אתם רוצים להגיע בחיים? מהם השאיפות הכי גדולות שלכם? מדוע בחרתם דווקא בשאיפות האלו?
אם הסביבון נפל על האות ה – היה, שואלים:
נסו לחשוב על הזיכרון הכי מתוק שלכם מהעבר? תנו דוגמאות? מדוע בחרתם דווקא בזיכרון הזה?
ואם הסביבון נופל על האות פ – פה, שואלים:
מהי הפינה שאתם הכי אוהבים בבית? מדוע ? נניח שהייתם רוצים לשנות או להכניס כל מיני דברים, לבית, או למשל בחיים האישיים שלכם, על מה הייתם חושבים?
ואפשר כמובן גם פשוט לשבת ביחד ולשתוק. או לזרום. או לפרגן לעצמכם בסופגנייה כי כולנו יודעים שהקלוריות של החנוכה הולכות לשמיים.
או למשל סתם להתענג על ריקוד הנרות, לעצום עיניים ולהודות שכרגע, במצב הנוכחי, כאשר אתם מוקפים באנשים האהובים עליכם (ואם עוד לא הגעתם אליהם, עוד השנה טפו טפו), כל מה שאתם צריכים בעולם הוא לא דירה, כסף ומשכנתא, אלא מפית אחת בלבד, שתאסוף ותנציח את כל האושר הזה.