חדשות כיפה

מתכוונים לתת לילד רטאלין? חכו! יש עוד מה לבדוק!

הפרעת קשב וריכוז היא תופעה שכיחה הקיימת בכ7-10 אחוז באוכלוסייה ומעסיקה רבות את מערכת החינוך ואת ההורים אך לפני החיפזון לקביעת הפרעה נוירולוגית אנו צריכים לשלול בעיות אחרות.

צילום: shutterstock

בעבר, ילדים שהיה להם הרבה מרץ והתקשו לשבת במקום במשך זמן, כונו בשמות רבים: ילדים רעים, שובבים, ילדי שרת וכדו'. בשנים האחרונות המודעות לאבחון בעיות שונות עלה ובייחוד אבחון בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות.

כמורה, שמעתי מספר הורים שאיבדו את הרצון לשיתוף פעולה עם הרפואה בנושא זה כי הרגישו שלעיתים מיד כשמגיעים אל הנוירולוג ולאחר בדיקות קצרות הוא מחליט בהינף יד כי לילד יש בעיית קשב וריכוז (ADD או ADHD) ורושם מרשם לתרופה כזו או אחרת. ההורים לעיתים מרגישים שזו בריחה מהירה לטיפול תרופתי ולא מבינים למה אין מענה חינוכי חלופי, דבר זה גם טוענים לפעמים מול הצוות החינוכי אשר ממליץ על אבחון והתערבות תרופתית.

כמובן שאין כאן המקום לדון על עצם השאלה האם טיפול תרופתי לבעיה זו הוא טוב או לא ואילו תופעות לוואי יכולות להיות ובייחוד שהדבר נתון להחלטה מקצועית של הרופאים ובחשיבה על הצורך של הילד ובהתאמה למצבו, אך חשוב לזכור כי ישנם מספר דברים שמומלץ לבדוק לפני שממהרים לקבוע כי  אכן יש הפרעת קשב נוירולוגית.

יכולים להיות מספר גורמים נוספים לבעיות קשב וריכוז ונמנה את העיקריים:

א. תזונה לקויה (חוסר בויטמינים או מינרלים וצריכה מוגברת של סוכר).

ב. ישיבה ממושכת מול מסך (סרטים, משחקי מחשב וכדו').

ג. בעיות רגשיות או חברתיות.

מחקרים רבים מראים על הקשר בין המזון התעשייתי, הסוכר ומחסור בויטמינים ומינרלים לבין התפתחות בעיות קשב וריכוז.

כמו כן, בשנים האחרונות נעשו מחקרים במדינות שונות בעולם על אלפי ילדים במטרה לבדוק האם יש קשר בין צפייה בטלוויזיה ובמחשב לבין בעיות קשב וריכוז. אחד המחקרים בוצע בניו-זילנד, במחקר נעשה מעקב אחרי כ-1,000 ילדים מגיל הילדות ועד לגיל הנעורים. במחקר זה נמצא כי רבים מהילדים שצפו יותר שעות בטלוויזיה בילדות, סבלו מהפרעות קשב וריכוז בשלב מאוחר יותר בחייהם. מחקרים דומים ובעלי מסקנות דומות נעשו גם בארה"ב ובמדינות נוספות.

דבר נוסף, כל אחד מאתנו יודע כי כאשר אנחנו במשבר או כאשר משהו מצער אותנו, קשה לנו להתרכז בדברים המצריכים עיון והסבלנות שלנו נמוכה. אותו דבר קורה גם אצל ילדים, כל ילד בונה בבית ובבית הספר את אישיותו ואת החוסן הנפשי שלו וכן מפתח קשרים חברתיים. התלמיד הממוצע נמצא כשמונה שעות במסגרת החינוכית ועל מנת שיוכל להיות פנוי ללמידה הוא צריך להרגיש טוב גם מבחינה פיזית וגם מבחינה רגשית וחברתית. אם יש לילד קושי חברתי: חוסר בחברים, הצקות, השפלות וכדו' או אם יש לו בעיה שסוחב מהבית כחוסר הכלה, מריבות עם האחים, גירושין במשפחה, מעבר דירה וכדו' יקשה עליו להתרכז בלמידה ויתכן כי יראה סימנים של הפרעת קשב אך לא בגלל בעיה נוירולוגית אלא בגלל קושי חיצוני שטורד את מנוחתו.

לאור האמור חשוב כי לפני שאנו רצים לרופא בשביל לקבוע אם אכן יש לילד שלנו בעיית קשב מומלץ שנבדוק שאין לו קושי חיצוני אחר שמפריע לו ואם כן נוכל לעזור לו לצאת מקושי זה וממילא יוכל להיות פנוי ללמידה ולהצליח.

כמובן שאין בכל האמור לשלול התערבות תרופתית וחשוב להיוועץ באנשי המקצוע, ישנם ילדים רבים שנעזרו בתרופות והדבר הביא לשינוי משמעותי בתפקודם.


 

לטורים קודמים, היכנסו!
 

חיים שטרית - B.Ed  בחינוך מיוחד ומאבחן ציורי ילדים בשיטת מיכל וימר.

12.06.2018

1. יש גם אפשרות שזו עייפות יתר! (אא)

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

מערת המכפלה צילום: מרים אלסטר/פלאש 90

ליברמן על הנגשת מערת המכפלה: בטיפול

קרא עוד