ערב טוב כבוד הרב וסליחה על ההטרדה.
בעבר התייעצתי איתך לגבי OCD ונדרים. היום אני מבקשת להתייעץ לגבי המחלה עצמה - מחשבות טורדניות ולא רצוניות. אובחנתי כסובלת מהמחלה, יש לי מחשבות לא רצוניות שחוזרות על עצמן ללא כל שליטה. אני בן אדם מאוד אופטימי,שמח מאמין באמונה שלמה, אני אוהבת את אבא שבשמיים עד כלות נשמתי, מתפללת פעמיים ביום ושומרת נידה. לצערי הרב, המחשבות האלה מגיעות כלפי השם, אני מיוסרת ומתייסרת מכך. באותו הרגע שמגיעה מחשבה באופן אוטומטי אני מתמלאת בעצבות, מרגישה גלי חום ושהראש מתפוצץ, אני יכולה ימים לבכות מכך. אזרתי אומץ אחרי שנים והלכתי לפסיכיאטר שעזר לי קלות (לא המליץ על לקיחת כדורים, במיוחד לאור העובדה שבעזרת השם אני רוצה להיכנס להריון,אין לי עדיין ילדים). אני מאוד משתדלת לצאת מזה לבד ויודעת שההמלצה היא להתעלם ממחשבות אלו כי אין בהן כל טיפת כוונה חס ושלום אבל אני לא מצליחה. אני מלאת ייסורי מצפון ומרגישה לא ראויה להיות הבת שלו, מרגישה שאני לא אצליח לעשות את התיקון שלי כי זה מפריע לי , שלא אוכל להיות הבת שמגיע לו שתהיה , שתגרום לו שלווה ונחת ושיהיה גאה בה. אני סובלת וקשה לי מאוד, נשמתי מיוסרת ואני מתפללת על כך הרבה. אני באמת חסרת אונים ולא יודעת מה לעשות, מפחדת שהוא כועס עלי ושלא יסלח לי ושלא מגיע לי כל מה שהוא עושה בשבילי ומעניק לי.
אני מרגישה כל הזמן שאני צריכה "חיזוקים" ו"אישורים" לדעת שאני חייבת להתעלם ואני מוצאת את עצמי עצובה ומיוסרת ימים שלמים. אז עולות לי גם נקיפות מצפון על זה שאני עוברת על המצווה של להיות בשמחה.
אודה לעזרתך כבוד הרב, אני חסרת אונים...
תודה רבה וסליחה על הטרחה.