שלום,
קצת מביך אותי לכתוב על הנושא, אבל אני מעדיפה לקבל תשובה מאתר דתי מאשר בסתם אתר אינטרנט שעלול לבלבל אותי עוד יותר.
לפני הרבה זמן התאהבתי בחבר של אבא שלי (לא מבוגר ממני בהרבה). כל פעם שראיתי אותו, וזה לא קרה הרבה, הלב שלי היה רועד. באמת אהבתי אותו ממש.
במקביל, התחלתי להרגיש שילדה אחת בכיתה שלי מתייחסת אלי קצת יותר באהבה מאשר אל שאר הילדות בכיתה. זה התבטא בחיבוקים ארוכים, במבטים. לא יודעת איך להסביר. וגם אני ממש אהבתי אותה. לפעמים - לא כל הזמן - הרגשתי אליה משיכה חזקה ממש.
בשבוע שעבר חבר של אבא שלי התארס. לא הרגשתי רע, אבל גם ממש ממש לא טוב. הרגשתי מוזר. לא רציתי שהוא יתחתן עם מישהי אחרת, אבל גם ידעתי שאין לי שום סיכוי איתו.
ואז, יום אחר כך, חברה שלי ההיא אמרה לי משפט שגרם לי לחשוב שהיא באמת מאוהבת בי. היא אמרה "אם הייתי יכולה הייתי אונסת אותך". נבהלתי מזה, אבל אחר כך היינו ביחד עוד יותר מתמיד. וחיבוקים ארוכים יותר.
אז החלטתי לדבר איתה על זה כי נמאס לי שאני לא יודעת מה היא רוצה ממני ואני לא יודעת מה אני מצפה ממנה או מעצמי.
כתבתי לה מכתב, כתבתי לה מה אני מרגישה שקורה בינינו ושאני רוצה לדעת אם גם היא מרגישה כמוני.
היא דיברה איתי אחר כך, ואמרה לי שלא, היא לא מאוהבת בי. ונכון שהיא אוהבת אותי יותר מחברות אחרות, זה לא עד כדי כך.
ואז הוקל לי מאוד, אבל עם ההקלה באה אכזבה.
אולי אני באמת נמשכתי אליה ולכן פירשנתי כל דבר בצורה כזאת. אבל מצד שני גם התאהבתי בחבר של אבא שלי, שהוא בן.
מאז אני מבולבלת מאוד.
ומה שהכי מוזר - מאז שהוא התארס ושהיא אמרה לי לא, אני כבר לא כל כך נמשכת לשניהם כמו פעם. לחבר של אבא שלי אולי כן, אבל פחות. כנראה כי עכשיו זה סופי שהוא לא יהיה שלי אף פעם.
יכול להיות שיש לי נטייה הפוכה? או שאני נמשכת גם לבנים וגם לבנות?
ועוד משהו - אני לא רוצה להתחתן אף פעם, רק שיהיה לי חבר או חברה בקשר אוהב, אבל לא להביא ילדים ובכלל לקיים יחסים אינטימיים. אולי כי עברתי הטרדה מינית.
אבל אני נמשכת, וכן רוצה שיהיה לי קשר.
אז יש לי בעצם שתי שאלות;
1. מהי הנטייה המינית שלי, והאם אפשר באמת לדעת בגיל כזה מוקדם? (17)
2. מותר להתחתן בלי לקיים יחסים ולהביא ילדים? או רק להיות בקשר זוגי בלי להתחתן? (ברור שלא, יש המון בעיות של ייחוד ואיסור נגיעה וכל אלה. אבל