ליואב מחברים מקשיבים השלום והברכה..
אתה ביקשת לשמוע יותר פרטים על מצבי..אז בבקשה:
האמת שלא היה לנו ממש קשר, אני נורא רציתי שזה ייהפך ליותר מהידידות שהיתה לנו (שיש לציין שהיייתה מאוד חזקה), והיא פעם התרחקה ופעם התקרבה. אני שמתי את הקלפים על השולחן כבר בהתחלה ואמרתי לה מה אני מרגיש, והיא טענה שלא התאים לה קשר באותה תקופה, כי היא עסוקה בתפקיד שלה בשירות הלאומי. שאלתי אותה אם עוד כמה חודשים יהיה על מה לדבר, והיא אמרה שיכול להיות. זו היתה המלכודת שנפלתי אליה. כי אני המשכתי את הקשר שלנו במחשבה, שהנה זה בא ממש אוטוטו, וככה זה נמשך בערך שנה, (היא המשיכה שנה שניה בתפקיד). שבמהלך אותה שנה הידידות התחזקה, עד שאזרתי אומץ ושמתי פעם שניה את הקלפים על השולחן. ואז היא סיפרה לי שיש מישהו מהעבר שלה שזה עוד לא סגור איתו. והיא קצת מבולבלת. אמרתי לה שאין בעיה, דברי עם הבחור תיסגרי על עצמך מה את מרגישה. ותודיעי לי. נתתי לה תקופה לחשוב על זה ואחרי בערך שלושה שבועות, היא סיפרה לי שהיא התחילה לצאת איתו.
ושטוב לה והיא מאושרת. והיא ביקשה שנמשיך להישאר ידידים, ושנשכח פשוט מכל הסיפור. אני לקחתי את זה מאוד קשה...הייתי בדיכאון תקופה. שלא לדבר על "ברוגז" עם ריבונו של עולם, תחושה שעד היום מקננת בי מדי פעם. לפעמים חשבתי שבאמת הכל בסדר, ואני יכול להמשיך איתה כרגיל..אבל אחרי כמה זמן, שראיתי אותה מדברת איתו בטלפון וצוחקת..התהפך לי הלב כ"כ חזק, והגעתי למסקנה שזה פשוט כואב מדי. אז צמצמתי מאוד את הקשר בינינו רק לדברים ההכרחיים, אבל גם זה לא ממש עוזר. היא תמיד איכשהו נכנסת לי לראש, ביחד עם החבר שלה. וזה מכאיב לי בטירוף.
הלוואי והיה איזשהו מתג שהיה מכבה פשוט את הזכרון שלה בראש שלי.. אני באמת כבר די מיואש..מחכה לתשובתך! נ'.