כבוד הרב, בכל סניף כאשר החבר'ה גדלים ופונים למסלולים שונים,צבא,ישיבות הסדר ושירות לאומי השבט מתפרק מעצמו. הדרכתי לפני שנתיים וחצי שבט,והנה הגיע השללב בו הבנות בשי"ל והבנים בשיעור א' בישיבות הסדר והקשר לא מתנתק. הם נפגשים בשבתות ומדי פעם בארועים מזדמנים, לאט לאט עלה רצון מצד הבנים להפריד את השבט, שזה לא מתאים סתם לעשות אחד לשני ימי הולדת או לשבת בפיצה וכו',שיש הרגשה ש"צריך לעבור כבר את השלב הזה" וכמובן שזה אסור הלכתית לדעת הרבה רבנים. בצד הבנות הדברים לא מיד התקבלו, לפחות לא אצל כולן אבל היום יש הרגשה שאולי באמת זה הדבר הנכון לעשות. המציאות היום היא שמהכל זה הפך לכלום ושני הצדדים עסוקים בזה מפעם לפעם. בהתחלה כששמעתי על זה חשבתי שאולי זה לא בא מהמקום הנכון ושהכי קל להגיד על משהו שהוא אסור וחטא ויותר קשה להעמיק ולמצוא את הדרך הראויה. מדובר בקבוצה איכותית בפני עצמה, עם רמה דתית גבוהה,ההפרדה לא תרחיק אף אחד מהדת או תגרום לכל דבר אחר שדומה לזה. בשי"ל הייתי שנתיים קומונרית בסניף בנ"ע וראיתי איך הכל תלוי סביב מה אוספים את החבר'ה? סביב טיול? או התנדבות ושיעור תורה? אני באמת מאמינה שאפשר לשלב את כוחות הבנים והבנות ולהגיע ביחד לדברים נפלאים,שהכל זה עניין של מטרה,מגמה. שהחבר'ה האלה יכולים להיפגש! רק במינון ובמסגרת מסויימת וראויה.כמובן שאני לא תמימה וידוע לכל שיש הרבה איסורים ושזהו אחד הנושאים היותר מסוכנים ומורכבים שמעסיקים בני נוער כ"כ הרבה. אך עם זאת אני לא מאמינה שהפרדה מוחלטת היא הדרך. ושכולנו חיים בעולם אחד,בעם אחד, שחסרים אנשים איכותיים,טובים ויראי שמיים כמותם ושהם יכולים להוסיף הרבה אחד לשני ולסניף. אני רוצה לאסוף אותם בשבת הקרובה בעז"ה ולהגיע להחלטה,אודה לרב אם יוכל לתת לי את עצתו בנושא ובהקדם,אני לא רוצה חלילה להגיד על האסור שהוא מותר ולהפך... תודה רבה!
מה הגבול?
כבוד הרב, בכל סניף כאשר החבר'ה גדלים ופונים למסלולים שונים,צבא,ישיבות הסדר ושירות לאומי השבט מתפרק מעצמו. הדרכתי לפני שנתיים וחצי שבט,והנה הגיע השללב בו הבנות בשי"ל והבנים בשיעור א' בישיבות הסדר והקשר לא מתנתק. הם נפגשים בשבתות ומדי פעם בארועים מזדמנים, לאט לאט עלה רצון מצד הבנים להפריד את השבט, שזה לא מתאים סתם לעשות אחד לשני ימי הולדת או לשבת בפיצה וכו',שיש הרגשה ש"צריך לעבור כבר את השלב הזה" וכמובן שזה אסור הלכתית לדעת הרבה רבנים. בצד הבנות הדברים לא מיד התקבלו, לפחות לא אצל כולן אבל היום יש הרגשה שאולי באמת זה הדבר הנכון לעשות. המציאות היום היא שמהכל זה הפך לכלום ושני הצדדים עסוקים בזה מפעם לפעם. בהתחלה כששמעתי על זה חשבתי שאולי זה לא בא מהמקום הנכון ושהכי קל להגיד על משהו שהוא אסור וחטא ויותר קשה להעמיק ולמצוא את הדרך הראויה. מדובר בקבוצה איכותית בפני עצמה, עם רמה דתית גבוהה,ההפרדה לא תרחיק אף אחד מהדת או תגרום לכל דבר אחר שדומה לזה. בשי"ל הייתי שנתיים קומונרית בסניף בנ"ע וראיתי איך הכל תלוי סביב מה אוספים את החבר'ה? סביב טיול? או התנדבות ושיעור תורה? אני באמת מאמינה שאפשר לשלב את כוחות הבנים והבנות ולהגיע ביחד לדברים נפלאים,שהכל זה עניין של מטרה,מגמה. שהחבר'ה האלה יכולים להיפגש! רק במינון ובמסגרת מסויימת וראויה.כמובן שאני לא תמימה וידוע לכל שיש הרבה איסורים ושזהו אחד הנושאים היותר מסוכנים ומורכבים שמעסיקים בני נוער כ"כ הרבה. אך עם זאת אני לא מאמינה שהפרדה מוחלטת היא הדרך. ושכולנו חיים בעולם אחד,בעם אחד, שחסרים אנשים איכותיים,טובים ויראי שמיים כמותם ושהם יכולים להוסיף הרבה אחד לשני ולסניף. אני רוצה לאסוף אותם בשבת הקרובה בעז"ה ולהגיע להחלטה,אודה לרב אם יוכל לתת לי את עצתו בנושא ובהקדם,אני לא רוצה חלילה להגיד על האסור שהוא מותר ולהפך... תודה רבה!
