שלום! כבר הרבה זמן שיש לי כל מיני תחושות מתסכלות על כך שאני אישה. זה בא ממקום שאני מרגישה לפעמים שיש אמירה שהאישה היא משנית, והיא כאן כדי לשרת את הגבר. זה בא לי מהפסוקים בבראשית:״אעשה לו עזר כנגדו... ויבן ה׳.. את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה... לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת״. אז נכון יש את מדרש אגדה שמספר שבהתחלה זכר ונקבה היו אדם אחד מחובר שהפרידו ביניהם, אבל איך זה מסתדר עם הפסוקים בפרק ב׳ שמתואר בפירוש שה׳ לקח צלע מהאיש וממנה נבראה האישה? ואני יודעת שזה מחשבות שלא יכולות להוביל לשום מקום וצריך לשמוח במה שאת ולהאמין שכך אמלא את התפקיד שלי בעולם... אבל ... זה עדיין מטריד אותי ומתסכל מאוד ואני לא ככ׳ מצליחה.קשה לי מאוד להרגיש שאני לא אדם בפני עצמי... וברור שתגידו שכן , אבל שבתכלית- אני בפני עצמי, האישה בפני עצמה... ועוד דבר שמאוד מפריע לי שאומרים שההבדל בין בנים לבנות שלבנים קודם כל יותר בוער הקשר הגופני ואז הנפשי ולבנות הפוך... זה פשוט מתסכל אותי. בכללי כל מה שאומרים על היצר החזק של הבנים.. וזה גם לא מסתדר לי עם המציאות שאני רואה. מה זאת אומרת שקודם כל הצד הגופני והנפשי הוא משני? ואם זה ככה אז אני לא רוצה משהו חד צדדי שאינו הדדי... כל הדברים האלה ומרגיש שלהיות בן זה פשוט משוחרר וטבעי וכל מה שחזל אומרים שמדברים כמעט רק לגבר והאישה תופסת מקום קטן ולא בצורה שווה... אני רוצה להרגיש שווה באמת. בפני ה׳, בפני העולם.. ובפשטות בלי צורך להילחם על זה... אבל זה קשה ומתסכל ועוד שהתורה-שזה ה׳ מי שברא אותי רואה אותי כך? זה לא מסתדר לי... אשמח לעזרה הארות והערות:) תודה רבה!!!
ללא נושא
שלום! כבר הרבה זמן שיש לי כל מיני תחושות מתסכלות על כך שאני אישה. זה בא ממקום שאני מרגישה לפעמים שיש אמירה שהאישה היא משנית, והיא כאן כדי לשרת את הגבר. זה בא לי מהפסוקים בבראשית:״אעשה לו עזר כנגדו... ויבן ה׳.. את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה... לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת״. אז נכון יש את מדרש אגדה שמספר שבהתחלה זכר ונקבה היו אדם אחד מחובר שהפרידו ביניהם, אבל איך זה מסתדר עם הפסוקים בפרק ב׳ שמתואר בפירוש שה׳ לקח צלע מהאיש וממנה נבראה האישה? ואני יודעת שזה מחשבות שלא יכולות להוביל לשום מקום וצריך לשמוח במה שאת ולהאמין שכך אמלא את התפקיד שלי בעולם... אבל ... זה עדיין מטריד אותי ומתסכל מאוד ואני לא ככ׳ מצליחה.קשה לי מאוד להרגיש שאני לא אדם בפני עצמי... וברור שתגידו שכן , אבל שבתכלית- אני בפני עצמי, האישה בפני עצמה... ועוד דבר שמאוד מפריע לי שאומרים שההבדל בין בנים לבנות שלבנים קודם כל יותר בוער הקשר הגופני ואז הנפשי ולבנות הפוך... זה פשוט מתסכל אותי. בכללי כל מה שאומרים על היצר החזק של הבנים.. וזה גם לא מסתדר לי עם המציאות שאני רואה. מה זאת אומרת שקודם כל הצד הגופני והנפשי הוא משני? ואם זה ככה אז אני לא רוצה משהו חד צדדי שאינו הדדי... כל הדברים האלה ומרגיש שלהיות בן זה פשוט משוחרר וטבעי וכל מה שחזל אומרים שמדברים כמעט רק לגבר והאישה תופסת מקום קטן ולא בצורה שווה... אני רוצה להרגיש שווה באמת. בפני ה׳, בפני העולם.. ובפשטות בלי צורך להילחם על זה... אבל זה קשה ומתסכל ועוד שהתורה-שזה ה׳ מי שברא אותי רואה אותי כך? זה לא מסתדר לי... אשמח לעזרה הארות והערות:) תודה רבה!!!
