כבוד הרב שלום,
בעלי ואני מנסים כבר למעלה משנה להיכנס להריון..
איך ניתן להתעודד ולא להיכנס לעצבות ולחץ (שבטח גם מזיק למטרה)- מעבר לתשובה של "צריך להאמין יהיה טוב וכו'.." כי באיזשהו שלב מאוד קשה לי, אני לא מצליחה להבין למה זה קורה לי ולמה דווקא אני מכל הבנות שהלך להם כל כך בקלות לי לא מצליח.. למה לבנות שאפילו לא שומרות תורה ומצוות או להבדיל, ערביות, יש ואפילו הרבה..
אני לא רוצה להגיע למצבים האלה.. של להסתכל "למה לה יש ולי אין" אף פעם לא הייתי כזאת.. נהפוך הוא.. הייתי תמיד מסתכלת על הצד הטוב שבי והייתי שמחה בחלקי.. ודווקא בנושא הזה.. כשכל חודש יש אכזבה חדשה זה קשה.. זה שובר אותי..
מה אפשר לעשות? עם מי אפשר להתייעץ? קראתי קצת את "בגן האמונה" אבל חשבתי אולי יש איזשהם הרצאות שמחזקות במיוחד בנושא של קשיים בכניסה להריון..עם אף אחד אני לא יכולה לדבר על זה.. גם לא עם אמא שלי- כי בעלי מתנגד שידעו כביכול שיש לנו בעיה.. קשה לי לקבל את זה שככה הקב"ה רוצה.. למה הוא לא רוצה שאני אכנס להריון? מה עם מצוות פרו ורבו?
אגב אני מודה שגם אני לא רבנית גדולה.. אני דתייה מסורתית.. אומנם התחלתי להתפלל תפילה אחת ביום(מודה שכתוצאה מהמצב...) שבת כשרות והכל אני שומרת מאז ו=מ=ת=מ=י=ד! בעלי שיהיה בריא לעומתי צדיק- הולך לשיעורים וכו'
למה זה מגיע לנו?