חרדות

לרב שלום. אני בחור בן 22, אחרי צבא.אני סובל מחרדות בעיקר חברתיות.אני מטופל אצל פסיכולוגית התנהגותית.ההתמודדות שלי עם הנושא שואבת ממני המון כוחות, ולרוב אני מרגיש מותש.לצערי,וקשה לי לתאר את זה כאן,אני נופל הרבה בענייני צניעות באינטרנט.אני מרגיש שיש על כתפיי מטען רציני וקושי אמיתי.במהלך הטיפול כנראה התערבב לי הנושא החברתי עם הנושא של הצניעות בעקבות מקרה שנתקלתי בו בקורס ציור בו היינו אמורים לצייר משהו לא צנוע.במקרה הזה החרדה שלי הגיעה לשיא,ב"ה בסופו של דבר מנעתי את השיעור מלהתרחש, אבל נוצר סבל ותסכול אדיר לאחר מיכן.רגשיי האשם שיש לי קשים ואני לא מצליח למצוא פתרון.מצד אחד אני עושה דברים אסורים,שאני לא רוצה.מצד שני אני מרגיש אשם כ"כ.ובצדק.לא טוב לי עם זה,אבל אני מרגיש שזה קרב אבוד מראש.אני מרגיש כאילו מתקיים בי הכתוב "לא זכה-נעשתה לו סם המוות", ח"ו.אשמח לקבל עיצה כיצד להתמודד,כיצד להצליח להפוך את המשוואה הזאת..אשמה נוראה כ"כ מול מציאות לא פשוטה.תודה

חדשות כיפה אתר כיפה 27/11/09 09:28 י בכסלו התשע

לרב שלום.

אני בחור בן 22, אחרי צבא.אני סובל מחרדות בעיקר חברתיות.אני מטופל אצל פסיכולוגית התנהגותית.ההתמודדות שלי עם הנושא שואבת ממני המון כוחות, ולרוב אני מרגיש מותש.לצערי,וקשה לי לתאר את זה כאן,אני נופל הרבה בענייני צניעות באינטרנט.אני מרגיש שיש על כתפיי מטען רציני וקושי אמיתי.במהלך הטיפול כנראה התערבב לי הנושא החברתי עם הנושא של הצניעות בעקבות מקרה שנתקלתי בו בקורס ציור בו היינו אמורים לצייר משהו לא צנוע.במקרה הזה החרדה שלי הגיעה לשיא,ב"ה בסופו של דבר מנעתי את השיעור מלהתרחש, אבל נוצר סבל ותסכול אדיר לאחר מיכן.רגשיי האשם שיש לי קשים ואני לא מצליח למצוא פתרון.מצד אחד אני עושה דברים אסורים,שאני לא רוצה.מצד שני אני מרגיש אשם כ"כ.ובצדק.לא טוב לי עם זה,אבל אני מרגיש שזה קרב אבוד מראש.אני מרגיש כאילו מתקיים בי הכתוב "לא זכה-נעשתה לו סם המוות", ח"ו.אשמח לקבל עיצה כיצד להתמודד,כיצד להצליח להפוך את המשוואה הזאת..אשמה נוראה כ"כ מול מציאות לא פשוטה.תודה