שלום לכבוד הרב
אני ממש מיואשת ומחפשת את כל הדרכים לקבל עצה טובה.
אני ובעלי לא מדברים מזה כחודש פשוט אין בנינו תקשורת,אנחנו נשואים 10 שנים עם 3 ילדים ואחד בדרך. הקשר בנינו הולך ונחלש אני מרגישה שאני מאבדת את הבית שלי. העניין העיקרי של חוסר התקשרות בנינו נובע מאגו-פשוטו כמשמעו, אגו ועקשנות של שנינו לא להישבר אני יודעת שזה נשמע קטנוני ואפילו מקומם אבל אני הגעתי למצב שכל השנים ויתרתי על רצוני הקרבתי למען והגעתי למצב שאני לא מוכנה לוותר יותר אני רוצה יחס,תשומת לב,הקשבה מגיע לי את כל הדברים הנ"ל אני מרגישה שאני עושה ולא מקבלת תמורה. אנחנו בית דתי שומרי תורה ומצוות אך מעולם בעלי לא למד מה זו אישה ומרגישים זאת בחיי היום יום הוא פשוט לא מבין לליבי.
אני יודעת ולמדתי מה זה גבר עשיתי את הויתורים וההקרבה שצריך אך הגעתי למצב נפשי שדי אני לא מוכנה להקריב מעצמי יותר גם אני בן אדם. ראוי לציין שכולם מסביב רואים את ההקרבה שלי למענו ואומרים בפה מלא שזה מעל ומעבר ושהם מקווים שכשאני זקוקה לעזרה והקשבה אני מקבל באותו מטבע אז זהו שלא... אני שבורה נפשית.