היה לי קשר עם מישהו למשך תקופה די ארוכה והיינו מדברים מלא הייתי מספרת לו הכל!הוא היה מקשיב מעודד ותומך בי תמיד הוא היה הכל בשבילי ויצא שחברה טובה שלי הכירה אותו דרכי והיינו מדברות דרכי איתו. איכשהו יצא שהמספר שלו התגלגל אליה דרכי והם דיברו לא היתה לי בעיה שהם ידברו הקשר שלי איתו לא היה קשר של חברות ככל שעבר הזמן הקשר בינינו נהפך להיות יותר עמוק ודרך חברה אחרת דירבנה אותנו לצאת יצאנו ולא ממש היתי סגורה על זה שזה מתאים אבל פחדתי שאני יאבד אותו והייתי די מבולבלת עם הרגשות שלי אליו...בסופו של דבר נפרדנו זה שבר אותי והחלטנו שפשוט נמשיך לדבר כמו אז ואחרי מלא זמן שהוא וחברה שלי לא דיברו איתי או שדיברו אבל פחות חברה שלי גילתה לי שהם יצאו..לא ידעתי מה לעשות עם עצמי וחלטתי שאני ימשיך לדבר איתם פשוט על אש נמוכה הבנתי שלא נחזור להיות בקשר רציני ועבר כמה זמן והם חזרו להיות ביחד בקשר רציני הפעם הוא החליט שהוא ידבר איתי ושאל אם זה פגע בי או מפריע לי גם פעם קודמת הוא שאל ועניתי לו שכן ופשוט רציתי לקבור את עצמי אחרי כמה ימים של מחשבה החלטתי שאני מתנתקת את הקשר שלי כי נמאס לי מכל המילים היפות שהוא מלטף אותי בהם איתו ואיתה קצת יצאתי עליהם הוא נפגע וביקשה סליחה וגם אמרה שאני חשובה לו וידעתי שזה יקרה ביקשתי סליחה כי לא רציתי להכאיב לו הוא יקר לי. למרות הכל וגם ממנה ביקשתי כי לא באמת רציתי לגרום להם נזק הפרידה מהם היא קשה לי אבל עושה לי טוב לא מזמן הם התארסו ופשוט צרב לי בלב קשה לי לחשוב חיובי על כל המקרה אני יודעת שיש לי שליש גן עדן ושלא כל אחד זוכה הם ניסו לבקש ממני לדבר איתם ולפתוח הכל ופשוט לא יכלותי זה מקשה לי ואני מרגישה ממש רעה כי אני רוצה לשמוח בשבילם ואני לא מסוגלת לחשוב על שניהם יחד זה מתסכל אותי ואני לא יודעת אם אני פועלת נכון אולי אני כן צריכה לדבר איתם? איך מתמודדים עם דבר כזה?!? אני לא מפסיקה לחשוב עליו ועליהם...לא יודעת איך מוצאים אותם מהראש..
בינו לבינה
היה לי קשר עם מישהו למשך תקופה די ארוכה והיינו מדברים מלא הייתי מספרת לו הכל!הוא היה מקשיב מעודד ותומך בי תמיד הוא היה הכל בשבילי ויצא שחברה טובה שלי הכירה אותו דרכי והיינו מדברות דרכי איתו. איכשהו יצא שהמספר שלו התגלגל אליה דרכי והם דיברו לא היתה לי בעיה שהם ידברו הקשר שלי איתו לא היה קשר של חברות ככל שעבר הזמן הקשר בינינו נהפך להיות יותר עמוק ודרך חברה אחרת דירבנה אותנו לצאת יצאנו ולא ממש היתי סגורה על זה שזה מתאים אבל פחדתי שאני יאבד אותו והייתי די מבולבלת עם הרגשות שלי אליו...בסופו של דבר נפרדנו זה שבר אותי והחלטנו שפשוט נמשיך לדבר כמו אז ואחרי מלא זמן שהוא וחברה שלי לא דיברו איתי או שדיברו אבל פחות חברה שלי גילתה לי שהם יצאו..לא ידעתי מה לעשות עם עצמי וחלטתי שאני ימשיך לדבר איתם פשוט על אש נמוכה הבנתי שלא נחזור להיות בקשר רציני ועבר כמה זמן והם חזרו להיות ביחד בקשר רציני הפעם הוא החליט שהוא ידבר איתי ושאל אם זה פגע בי או מפריע לי גם פעם קודמת הוא שאל ועניתי לו שכן ופשוט רציתי לקבור את עצמי אחרי כמה ימים של מחשבה החלטתי שאני מתנתקת את הקשר שלי כי נמאס לי מכל המילים היפות שהוא מלטף אותי בהם איתו ואיתה קצת יצאתי עליהם הוא נפגע וביקשה סליחה וגם אמרה שאני חשובה לו וידעתי שזה יקרה ביקשתי סליחה כי לא רציתי להכאיב לו הוא יקר לי. למרות הכל וגם ממנה ביקשתי כי לא באמת רציתי לגרום להם נזק הפרידה מהם היא קשה לי אבל עושה לי טוב לא מזמן הם התארסו ופשוט צרב לי בלב קשה לי לחשוב חיובי על כל המקרה אני יודעת שיש לי שליש גן עדן ושלא כל אחד זוכה הם ניסו לבקש ממני לדבר איתם ולפתוח הכל ופשוט לא יכלותי זה מקשה לי ואני מרגישה ממש רעה כי אני רוצה לשמוח בשבילם ואני לא מסוגלת לחשוב על שניהם יחד זה מתסכל אותי ואני לא יודעת אם אני פועלת נכון אולי אני כן צריכה לדבר איתם? איך מתמודדים עם דבר כזה?!? אני לא מפסיקה לחשוב עליו ועליהם...לא יודעת איך מוצאים אותם מהראש..
