בס"ד
שלום רב,
אני בת 21, ולומדת באוניבסיטה. לפני כשבועים כנפגשתי לראשונה עם בחור שהכרנו מחבר משותף.
הבחור הזה הוא מושלם, הוא מתחשב, הוא יפה, הוא עונה לי על הרבה קריטריונים, אבל יש 2 קריטריונים שהוא לא עונה עליהם והם מאד חשובים לי: לא מספיק אכפתי כלפי, ולא מצחיק אותי. מאד חשוב לי בבן זוג שהוא יהיה מצחיק. כשאני צוחקת אז אני מרגיהש יותר משוחררת להפתח, וזה יותר נחמד לי כשמצחיקים אותי, אבל הבחור הזה לא מצחיק אותי. יש לו הערות חביבות שגורמים לי לגיחוך מנומס, אך לא יותר, לפחות כרגע.
יצאנו ל-2 דייטים. אחרי הדייט הראשון ספרתי לחבר המשוף איך היה לי, ושהוא חופר הרבה על עצמו ולא מספיק מקשיב ומתעניין בי, והוא אמר לו את זה. ומאז כשדברנו בטטלפון הוא אמר שהוא ינסה ככל יכולתו לתקן את זה , והוא באמת בשיחות הטלפון מתעניין ושואל עלי יותר.
אבל התכונה הזאת של חוש ההומור חסרה לי. אני לא יודעת אם לחכות עוד כמה דייטים, וזה עדין מוקדם לפסול, או אם לומר לו את זה, האם להתפשר על זה (שזה ממש חשוב לי), או אולי פשוט להגיד לו עכשיו שזה לא מתאים בגלל זה.
חשוב לציין שגם אותי הוא ממש מחבב, ושנינו בקטע של קשר רציני.
רציתי גם לשאול: אמנם יצאנו רק פעמיים, אבל שנינו התוודנו זה בפני זו שאנחנו חושבים כל הזמן אחד על השניה. האם זה טבעי? האם זה בגלל משיכה פיזית? כי אני באמת נמשכת אליו.. אני לא רוצה להסתנוור בגלל זה, אבל האמת שהוא באמת בחור איכותי, בלי קשר ליופי..
אני לא יודעת אם אני אמורה להרגיש איזה "קליק" שאני לא ממש חשתי בפגישות שלנו..
בבקשה , תעזרו לי, זה מטריד אותי..
תודה רבה! אתם עושים עבודת קדש!