שלום לכם... שאלתי קצת מורכבת... הכרתי בחורה נהדרת מקסימה וכו' מכל הבחינות ואפילו התארסנו לפני שבועיים לבערך. הבעיה היא שאני "חולה" עליה והצהרתי לה על אהבתי אולם היא ענתה לי שהיא לא אוהבת אותי. שאלתי אותה אם כן למה היא הסכימה להתחתן איתי? אז היא ענתה שברור לה שאני מתאים לה ושיהיה לה טוב איתי. אולם אני טיפוס מאוד אומציונלי (חיברתי לה שירים הבאתי לה ורדים ומתנה ואני מחמיא לה מדי פעם) אבל כלום בתמורה "לא אוהבת" ולא יודעת לפרגן. ואמנם כשאנחנו נפגשים כיף לי ונעים לי איתה היא לא קרירה כלפי והיא נפתחת כל פעם יותר ויותר והיא מאוד נחמדה טובה ואכפתית אבל מפריע לי מאוד שהיא לא אוהבת אותי.
אחרי כל מה שאני נותן מעניק כל מה שאני מבקש זה קצת חום ואהבה (שכרגע אני לא מרגיש בחסרונם אולם מה יהיה עוד כמה שנים?) ובנוסף יש את עניין חדר היחוד ומה שאחריו... אם היא לא אוהבת אותי/ נמשכת אלי מצד הצניעות הטבעית שלה היא יכולה להירתע (והיא אמרה לי שהיא נרתעת מהמחשבה על חדר היחוד) מה עלי לעשות? האם עלי להשלים עם המצב ולקוות שהאהבה תתעורר בהמשך (או אחרי הנישואים) או שמא על אף הקושי הנפשי מצידי (ולא מצידה) עלי לבטל את האירוסין כדי שלא אמצא את עצמי במצב נפשי זוגי לקוי בשלב מאוחר מדי? אודה לכם על תשובתכם... נ.ב היא לא יודעת להחמיא לי לפרגן או לעמוד על טיב היחסים בינינו (בשבילה אני כמו חברה טובה)
תשובה
שואל יקר,
אתה נשמע בן אדם חם ואוהב ואין ספק כי ארוסתך זכתה.
אני רוצה להפריד בין מספר דברים שהעלית:
1. לא יודעת לפרגן
2. לא אוהבת אותך
3. חוששת מחדר הייחוד.
ראשית, לדעת לפרגן אצל הרבה אנשים הינה תכונה נרכשת. לא כולם מטבעם חמים ואוהבים ומקרינים זאת על זולתם. לשם כך חשובה מאוד התקשורת ביניכם ושתשתף אותה בתחושה שהיא לא מפרגנת מספיק. לפרגן אין פרושו ל"אהוב" דווקא. אלא להעריך את תכונות הזולת ולשבח אותו עליהם, לפרגן, מעשים טובים וכו'... כך, שאם היא חסרה בזה ומודעת לכך ועובדת על עצמה לשפר, הרי "אחרי המעשים נמשכים הלבבות" ויש מקום לשיפור. כמובן שאת הדברים הללו צריך לדעת איך לומר, אם באים בביקורת ישירה אז בת הזוג תאטום את עצמה ולא תקשיב. אבל אם במקום להאשים אותה תציג זאת כמשהו שחסר לך בקשר ושתעריך מאוד אם היא תעשה מאמצים כדי שלך יהיה יותר טוב.
שנית, בקשר ישנם שני שלבים, התאהבות ואהבה. התאהבות לא תמיד חובים ואינה הכרחית לבניית קשר עמוק. התאהבות הינה הפרשת כימיקלים שגורמים לנו התרגשות ופרפורים בבטן כפוגשים את בת הזוג. זהו דבר החולף עם הזמן ולא נשאר לאורך זמן. לעומת זאת האהבה הינה קשר עמוק יותר שנבנה ומתעצם עם שנות הנשואין. כך שיש רבים שבתחילת הקשר אפילו אחרי ארוסין לא חשים אהבה באוויר, אלא הערכה רבה לבן הזוג שאט אט תתפתח לאהבה עמוקה.
שלישית: משיכה פיזית - משיכה פיזית היא הכרחית לבניית בית בישראל. חשוב שתשוחחו על נקודה זו. כי אם היא אינה נמשכת אליך אני לא הייתי ממליצה לכן להמשיך בקשר מאחר וחיי האישות הינם חלק משמעותי בחיי הנשואין. וזה לא דבר שפתאם משתנה. לאנשים יש משיכה לאנשים זרים ודחייה מאנשים אחרים. ולכן אם הייתי חוששת זה רק מנקודה זו.
הרשה לי לגמד את החשש שהכנסתי בפסקה האחרונה: זה שכלתך חוששת מחדר היחוד ומאותו הערב הקדוש, זה אך טבעי ולא מרמז דווקא על חוסר משיכה. כי זהו משהו חדש ולא ידוע והרבה נשים חוששות מזה ומעטות הן אלו שפתוחות מספיק לשתף בכך את בן זוגן ועל כך יישר כח.
אני ממליצה בחום לשתף אותה בתשובתי ושתדנו בפתיחות בקשר ביניכם.
הכי חשוב שיהיה במזל טוב
אלישבע פרידמן
יועצת נשואין
מורשת - קרית אתא