חשיבה חיובית, Positive Mental Attitude, היא פסבדו-מדע, שנוצר לפני קצת יותר מחמישים שנה, הטוען שעל ידי אוטוסוגסטיה, אדם יכול להכריח את עצמו להיות אופטימי בכל הנסיבות, אפשר לו להשיג אושר ואף להשפיע על גורלו. זו מנטליות מאגית המתבססת על "חוק כבידה" רוחני: המחשבה פועלת על המציאות.
מחקרים מדעיים הוכיחו שתיאוריה זו אינה נכונה. אדרבה, אצל אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה, החשיבה החיובית עלולה להחמיר את מצבם. כמו כן, לא הוכח שחשיבה חיובית משפרת את מצבו המציאותי של האדם.
השיטה בנויה על חזרה על משפטים חיוביים, או משפטים המבטאים שאיפותינו וחלומותינו. כמו כן, יש לנתק קשר עם אנשים "שליליים" או "רעילים", אפילו בני משפחה.
אך אין לערבב בין חשיבה חיובית לבין פסיכולוגיה חיובית, שהיא ענף של הפסיכולוגיה שהוכח מדעית ומוכר רשמית. יש שלושה הבדלים ביניהם.
א', הפסיכולוגיה החיובית מבוססת על מחקרים מדעיים תקפים וחמורים הניתנים לחזרה.
ב', היא לא אומרת שיש תמיד להתייחס בחיוב לכל דבר. אדרבה לפעמים חשיבה שלילית מביאה ברכה. נכון שאופטימיות משפרת את הבריאות, ההצלחה בחברה ואריכות החיים. אך לפעמים החשיבה השלילית מאפשרת שיפוט יותר מדוייק של המציאות, מה שמביא תוצאות יותר טובות, לעומת החשיבה החיובית העלולה להתעלם מסיכונים.
ג', היא אינה נאיביות הטוענת ש"הכל הוא הכי טוב בכי טוב של העולמות", כביטוי הלועג של וולטר על לייבניץ.
באשר לפתגם "חשוב טוב, יהיה טוב", הוא מיוחס לאדמו"ר בעל צמח צדק, אך האדמו"ר הריי"צ הוא פירסמו והוא הופץ על ידי האדמו"ר האחרון. ודאי שכל המחשבה חיובית מוסיפה אמונה ובטחון, ודאי שמחשבה טובה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה. אך אין כאן קסם.
ודאי שאופטימיות פועלת לטובה על רפוי ממחלות, אך אין זה דבר מסטי אלא פסיכולוגי.
המהר"ל מביא משל על קרש שנמצא לאורך החדר: אדם יוכל לדרוך עליו מעבר לעבר. אבל אם הוא מונח מעל התהום, רוב הסיכויים שיפול, כיון שהוא מפחד ליפול (חידושי אגדות בבא מציעא). אך זה ענין פסיכולוגי, וכן כתוב באיוב: "כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי" (אויב ג, כה).