כידוע בימים אלו עשרות ישיבות ואולפנות, מקיימות את טקס ההכתרה המקודש והמקובל מימים ימימה אולם בכדי לחגוג את ההכתרה בצורה ראויה ומכבדת מתוך שמחה אמיתית ויחד עם זאת לא לפגוע או לדרוס אף אחד מוגשים לכם ארבעה טיפים להכתרה מוצלחת מבל לפגוע או לצלק אף נשמה בדרך.
1. שום דחקה או פאנץ' מוצלח לא שווה דמעה אחת
עד עכשיו אני זוכר איך באחת ההכתרות שהייתי בהם, עמדה חברות שמיניסטיות והציגה בהתלהבות רבה עד שאחת מהן חיקתה הליכה של מחנכת כבדת גוף שישבה באולם ביחד עם בעלה וילדיה.
פתאום באמצע ההצגה, המחנכת קמה ועזבה בהפגנתיות את ההצגה ביחד עם בעלה וילדיה. לאחר מכן צעקה לעבר הבנות ההמומות: "עברתם כל גבול! תתביישו לכן!".
כעבור רגעים עלה ראש האולפנה פנה לקהל ואמר: "שום דבר לא שווה את הצער של המחנכת שלי. אני מבקש מכם מחילה ההכתרה מבוטלת". השבוע שמעתי ציטוט של ראשת אולפנה שנזפה בתלמידות שלה ברוח זהה. המסר שעובר לתלמידים ששום דבר לא באמת שווה לגרום צער לבן אדם...זה החינוך במיטבו.
2. אם יש ספק אין ספק
הרבה מאוד הכתרות מפלרטטות בתחום האפור. טקסטים שרוקדים עם הגבולות. זה פוגע או לא? לא ברור. במקרים כאלו עדיף ללכת על בטוח: אם יש מצב שמישהו ייפגע או אפילו צל של ספק...פשוט תשחררו ותחשבו על משהו אחר. המחיר עלול להיות גבוה מידי למקרה שתטעו.
תהלוכת פורים, צילום: דוברות
3. עם כל הכבוד...אתם לא ה'בימה' או 'הקאמרי'.
תנו לכולם להשתתף גם אם לא קוראים להם עמוס תמם. הכול טוב. אף אחד לא ישפוט אתכם. יש נטייה כזו לשמיניסטים לשאוף לפרפקציוניזם בכל מה שקשור להכתרה כי הרי ברור שההכתרה שלכם הולכת להיות בלתי נשכחת ומיוחדת.
בהכנות להכתרה יש מן הסתם מאבקים, משחקי אגו, קנאה, לחץ ורמות מטורפות של סטרס. ובכל זאת תזכרו שמדובר בהזדמנות מיוחדת של עבודה על המידות. כן, למרות שיבוא לכם להתפוצץ מיליון פעם ולהתחרפן מיליארד....עדיין אתם אמורים יום אחרי ההכתרה להסתכל חברים ולחברות שלכם בעיניים ולדעת שלא השפלתם אותם.
4. בסוף וגם בהתחלה, הכול מתחיל ונגמר בסייעתא דשמייא
כל מי שהרים פעם הכתרה יודע שלמרות כל ההכנות, לא חסרים סיבות בשביל לדפוק את כל ההפקה. דברים שבאמת כבר לא תלויים בכם או מעבר ליכולות שלכם.
פתאום אתם מגלים שחסרה שורה, השחקן הראשי חטף שפעת או שבדיוק ברגע הכי פחות מתאים התפוצץ צינור. לא חסר.
בסוף אתם צריכים לזכור שכמו בכל דבר בחיים גם כאן, אחרי שעשיתם את שלכם יש את השלב שבו אתם צריכים לשחרר. להרפות. ולהתפלל שההכתרה תלך כמו שצריך ולא תצא תקלה מתחת ידיכם.