סגור

אחרי הקורונה: לדעת לצאת נכון מהמשבר למען העתיד

מחקר בינלאומי מפרסם כי תלמידי דור הקורונה צפויים לאבד 2% עד 5% מפוטנציאל השכר שלהם לכל ימי חייהם. אז מה אפשר לעשות עכשיו?

ד"ר מיכל שרייבר - דיבון
יט בסיון התשפא
,
30 במאי, 2021 13:40
לחשוב על העתיד

לחשוב על העתידצילום: shutterstock

הצלחת החיסונים והאווירה הציבורית ולפיה הקורונה כבר באמת מאחורינו, אינה מעידה את שמתחולל בימים אלה בבתי הספר בישראל. מורים ומנהלים רבים מגלים שעבודה חינוכית שנעשתה במשך שנים עם תלמידים מתקשים, ירדה לטמיון. פערים גדולים ברמת התלמידים שחלקם לא באמת למד בשנה החולפת, בעיות רגשיות רבות, בעיות חברתיות  ועוד. גם לפני הקורונה, אופיינה מדינת ישראל בפערים חינוכיים רבים ועמוקים בהשוואה לשאר מדינות ה-oecd. אי שוויון חינוכי שמקורו בפערים חברתיים כלכליים, מוביל להחרפת אי השוויון הכלכלי, לפגיעה במוביליות חברתית ובשוויון הזדמנויות. מי שחושב שהפערים הם רק נחלת הציבור הערבי או החרדי טועה. בתי הספר רבים במגזר הממ"ד מתאפיינים ברמה סוציואקונומית יחסית נמוכה ומכאן שהפערים בין החזקים ובין החלשים הולכים וגדלים.

יצוין כי הפערים אינם רק בתוך חברת הלומדים הישראלית אלא גם בין התלמידים לחבריהם בעולם. בדו"ח השנתי שלו, בפרק המוקדש לחינוך, בנק ישראל מותח ביקורת חריפה על מדיניות החינוך של ישראל בתקופת הקורונה, ובמיוחד על היעדרה של מדיניות כזאת. בבנק ישראל מעריכים כי העובדה שב־OECD למדו הרבה יותר שעות בתקופת הקורונה מאשר בישראל עלולה לגרום להרחבת הפערים החינוכיים, המביכים ממילא, בינינו לבין המדינות המפותחות.

 

עוד בנושא: חינוך אחרי הקורונה

הנזקים, המסקנות ונקודות האור: אנשי חינוך מסכמים את שנת הקורונה
אחרי הקורונה: המורים צריכים לקבל הכשרה מתאימה
אחרי הקורונה: התפקיד של בית הספר בחזרה לשגרה
ציפי הרפנס: "התשתיות הכי חזקות שלנו הן אמון, שקיפות ואמונה"
אחרי הקורונה: לא הכל רע. יש יוזמות חינוכיות שכדאי לשמר

הדו"ח מצטט מחקר בינלאומי שלפיו תלמידי דור הקורונה צפויים לאבד 2% עד 5% מפוטנציאל השכר שלהם לכל ימי חייהם. מאחר שבישראל מערכת החינוך הייתה סגורה הרבה יותר מאשר ממוצע ה־OECD קשה שלא להגיע למסקנה שהנזק אצלנו יהיה קרוב יותר ל־5%.

מסקנות עגומות. אז מה עושים כעת?

 ההשלכות העיקריות על סגירת מוסדות החינוך מתבטאות ב- 4 מישורים מרכזיים:

  • הפרעות לימודיות כתוצאה משבירת הרצף הלימודי.
  • ילדים שחסו בסביבות מוגנות לילדים ונוער ובשל הקרונה מצאו את עצמם מחוץ לכל מסגרת חינוכית מגנה ותומכת רגשית חברתית ולימודית.
  • פערים באופן ההתמודדות של ההורים והתלמידים עם משימות מתוקשבות ולמידה מרחוק.
  • פערים דיגיטליים בבתי התלמידים שלא אפשרו מתן מענה לימודי שווה לכלל התלמידים

אי לכך כל תוכנית לצמצום פערים מעבר לתגבורים לאוכלוסייה המחולשת תידרש לעקרונות אלו ותהיה חייבת לקחת בחשבון:

  1. מורה אחת תתקשה גם בעתיד לתת מענה ל- 34 תלמידים בכתה אחת. משרד החינוך גייס בשנה האחרונה עשרות אלפי תומכי למידה שאפשרו את הלמידה בקפסולות. חובה לשמור על אותם אנשים איכותיים ולשלבם בתפקידי מפתח במיוחד בכתות הנמוכות. על הממשלה לנקוט בצעדים לצמצום הפערים החינוכיים גם באמצעות תקצוב דיפרנציאלי של תלמידים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. יש צורך גם בהשקעה מוגברת בסגלי ההוראה ומתן תמריצים.  
  2. דרוש שיתוף פעולה אסטרטגי בין משרד החינוך, ההורים, אירגוני העובדים ושאר משרדי הממשלה כדי לגבש תוכנית "מרשל" חינוכית לצמצום הפערים. כפי שכבר ראינו בשנים האחרונות כל תוכנית שלא עלתה בקנה אחד עם חזון הארגונים, זכתה להגיע ל"מנוחת עולמים" עוד בטרם נולדה.
  3. התמקדות משרד החינוך חייבת להתחיל עם השכבות הנתונות בסיכון ומוגבר לנשירה. יש להתמקד בצמצום פערים בכיתות המעבר שבין היסודי לחטיבה ובין החטיבה לתיכון. חובה לאתר את כל הנושרים שלא חזרו לבתי הספר ולמסגרות כמו היל"ה. ישנם הרבה ילדים בסיכון שהסתובבו ברחובות ללא טיפול. יש לפתח כלי מדידה לניטור נשירה סמויה בלמידה מקוונת וחיוב בתי ספר ומורים במעקב אחר ההשתתפות והלמידה של כלל התלמידים. התופעה של מורים המלמדים "ריבועים שחורים" חייבת לעבור מהעולם.
     
  4. ההנחה כי התלמידים שנולדו לעידן הסמארטפון והאקס-בוקס מוכנים לכל אתגר דיגיטלי נמצאה שגויה. על מנת לנצל את הזום בצורה האופטימלית נדרשו התלמידים להכין מצגות ולהשתמש באפליקציות ותוכנות מתקדמות. מתברר שהתלמידים התקשו במשימות פשוטות וזאת בהעדר כלים בסיסים לטיפול במידע כמו חיפוש, השוואה, מיזוג בין נתונים וכד'. מדובר במיומנות שיש לרכוש אותן בצורה סדורה. אי לכך אני מציעה לקובעי המדיניות במשרד החינוך להשאיר יום בשבוע שבו התלמידים ימשיכו ללמוד באמצעות הזום. באופן זה יתרגלו "על אמת" שימוש נכון ואפקטיבי בתוכנות ייעודיות שמתאימות ללמידה מרחוק וגם יתכוננו לאתגרי העתיד. אין צורך לומר שלמידה מרחוק היא פתרון גם למצבי חירום נוספים וכן, היא גם הלמידה העתידית. מדינת ישראל בכלל ומערכת החינוך בפרט עשו בשנה החולפת צעד גדול מאוד בכל נושא השימוש בסביבות מתוקשבות ואסור שכל הניסיון האדיר הזה יתפוגג עם החזרה לשגרה. לא אחת אני שומעת מהורים וגם מתלמידים את אנחת הרווחה של החזרה מזום לספסל הלימודים והלמידה הפרונטלית. מדובר בטעות של ממש שכן כל העולם נע לכיוון הלמידה והעבודה מרחוק. לימודים אקדמיים יתבצעו בקרוב באופן היברידי, גם באמצעות למידה מרחוק. משרדי ממשלה וגופים עסקיים עוברים לפעילות מרחוק ומי שיהיה לו את המיומנויות הנדרשות יוכל להשתלב ביתר קלות בלמידה האקדמית ולאחר מכן בשוק העבודה. אסור שייווצרו פערים דיגיטליים בין העולם המתפתח ובין מערכת החינוך.
     
  5. הבעיה המרכזית שהחריפה את הפערים הינה זמינות המחשבים, האינטרנט ואמצעי הקצה השונים, בקרב האוכלוסיות השונות. על פי השנתון הסטטיסטי 2020 ב- 77% ממשקי הבית בישראל יש מחשב ביתי ולשיעור דומה יש חיבור לאינטרנט. יחד עם זאת לפחות משליש ממשקי הבית יש שני מחשבים או יותר. גם בעשירון העליון יש לכולם מחשב ביתי אולם לפחות מ- 60% יש שני מחשבים או יותר. בעשירון התחתון למשל רק לכמחצית ממשקי הבית יש מחשב ביתי ורק לכעשירית ממשקי הבית יש שני מחשבים או יותר. עובדה זו גרמה בין היתר לכישלון הזום בבתים רבים ולפתיחת פערים גדולים בין העשירונים העליונים שהצליחו לגייס עוד מחשבים לכל בני המשפחה ובין העשירונים התחתונים שנעזרו במקרה הטוב במחשב אחד בלבד.

אם ניקח בחשבון את העובדה כי בקרב האוכלוסייה הסוציואקונומית הנמוכה יש הרבה יותר ילדים בבית, הרי שלא יהיה זה סוד שרק ילד אחד או שניים זכו במקרה הטוב למענה חינוכי דרך הזום בעוד השאר נשארו לישון בשעות הבוקר.  יצוין כי משרד החינוך קיבל בראשית השנה תקציב של 1.2 מיליארד שקל לתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל יועדו לרכישת 150 אלף מחשבים ניידים להשאלה למשפחות ללא מחשב ו־500 מיליון שקל לתקשוב של בתי הספר. 150 אלף מחשבים הספיקו מראש רק כדי להגיע למצב של מחשב לכל משפחה. עבור מחשב לכל תלמיד, דרושים ככל הנראה 300–400 אלף מחשבים. למידה בזום במשמרות בהחלט יכולה לפתור חלקית את הבעיה התקציבית. אין צורך שכל התלמידים יחלו ללמוד בשעה 8.00 עד 13.00 ניתן לחלק את יום הלימודים כך שהתיכונים למשל ילמדו אחר הצהריים ויאפשרו לנצל את זמן המחשב באופן יותר מושכל. הסכמים חדשים עם המורים כבר אמרנו? מרכיב חיוני בכל תוכנית אפשרית.

לסיכום הדברים יש לומר כי הפקת הלקחים חייבת שתכלול גם את העולם האקדמי. למורות צעירות היה הרבה יותר קל להשתלב בלמידה מרחוק ובכלל בעולם הזום, לא כי ילדיהם הקטנים ישבו להם על הברכיים בעת העברת השיעורים אלא משום שסוג זה של למידה תורגל על ידם בצורה כזו או אחרת באוניברסיטה או במכללה. הסטודנטיות של היום הן המורות של המחר וככל שנשכיל לתת להם כלים מתקדמים יותר בעולם הלמידה מרחוק, כך יקל עליהן להתמודד עם כל אתגרי העתיד.

 

ד"ר מיכל שרייבר – דיבון ראש המינהל האקדמי וראש בית ספר לתארים מתקדמים במכללה האקדמית לחינוך תלפיות בחולון.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

שגב נגד סגל צילום: פלאש 90

מולי שגב זועם: "עמית סגל חושב שאנחנו עובדים אצלו"

קרא עוד