סטודנט דתי – אל תפחד ממכללות חילוניות

סטודנטיות וסטודנטים דתיים רבים חוששים מלימודים במוסדות לא דתיים. רגע לפני עונת החיזור של המוסדות האקדמאים, ד"ר אתי גרובגלד מזמינה אתכם לפרוץ את גבולות המגזר

חדשות כיפה ד"ר אתי גרובגלד 16/06/16 16:26 י בסיון התשעו

סטודנט דתי – אל תפחד ממכללות חילוניות
יחצ, צילום: יחצ

בתקופה הקרובה, מוסדות להשכלה גבוהה מכל המגזרים יחלו את עונת החיזור אחרי הסטודנטים הפוטנציאליים שיחלו את לימודיהם האקדמיים בשנת הלימודים הקרובה.

ירידי לימודים, פרסומות בטלויזיה, ברדיו ובעיתונים, ימים פתוחים, שלטי חוצות. כולם ישכנעו את הסטודנטים הבאים של עולם האקדמיה הישראלי לבוא ללמוד דווקא אצלם.

מגמה זו לא תפסח כמובן גם על הציבור הדתי לאומי. מכללות דתיות לאומיות רבות יציעו את עצמן כמוסד אקדמי עם רמה מקצועית גבוהה אך גם עם התאמות לאורח החיים הדתי החל ממדרשות, לימודים נפרדים, לימודי קודש ועוד.

במקביל אליהם, מוסדות להשכלה גבוה שאינם נמנים עם המכללות הדתיות, יבקשו גם הן לפנות לציבור זה במטרה להגביר את הרישום אצלן. החל מאוניברסיטאות דוגמת האוניברסיטה העברית ועד המכללות השונות כמו המכללה האקדמית אחוה, כולנו היינו שמחים לראות עוד ועוד סטודנטים וסטודנטיות מהמגזר יושבים על ספסל הלימודים שלנו למרות הלימודים המעורבים והסביבה החילונית.

כבת המגזר וכמי שחייה אורח חיים דתי , ועל אף הערכתי הרבה למכללות הדתיות, אני רואה חשיבות רבה בלימודים אקדמיים במוסדות ממלכתיים. סטודנטיות וסטודנטים דתיים רבים חוששים מלימודים במוסדות לא דתיים. את רב חייהם הם חיו במסגרת דתית, החל מגן הילדים, דרך האולפנה או הישיבה התיכונית, תנועת הנוער, היישוב או השכונה בה הם חיו ואפילו המחלקה בצה"ל שאולי הייתה כולה דתיים. אז למה דווקא כאשר מגיע שלב הלימודים האקדמיים יש לפרוץ את גבולות המגזר ולהגיע דווקא ללמוד במוסד להשכלה גבוהה שאינו מוסד דתי?

סיבה ראשונה היא הכנה אמיתית, כנה וחשובה מאד לחיים ולשוק העבודה. כאשר תסיים סטודנטית דתייה את לימודיה האקדמיים, יהיה מוסד הלימודים אשר יהיה, סביר מאד להניח שאת הקריירה שלה תעשה בסביבה חילונית, מעורבת שאינה בהכרח חממה דתית לאומית.

אמנם, נכון שבגילאי בית הספר והנעורים הפרדה מגזרית היא חשובה לרבים מההורים בשל הגיל המורכב של תקופה זו אך בגילאי 21 ומעלה, לאחר שירות צבאי או לאומי, בני ובנות המגזר הדתי לאומי כבר בוגרים דיים בשביל לדעת לחיות בסביבה שאינה "סטרילית", לשים לעצמם את הגבולות, לפתוח את אופקיהם החברתיים אך לא לוותר בשום אופן על אורח חיים הדתי.

בנוסף, לימודים במוסד אקדמי שאינו דתי חשובים מאד להתפתחות האישית ולהתערות בחברה הישראלית על כלל רבדיה, גווניה ומגזריה. שהרי אם סטודנט דתי לאומי נולד ביישוב דתי, למד בבית ספר דתי, היה בתנועת נוער דתית, שירת במחלקת "ביינישים" בצה"ל ויילמד במוסד אקדמי דתי, כיצד יכיר את החברה הישראלית הכללית? כיצד יהפוך לחלק בלתי נפרד ולא מבודל מהחברה הישראלית? כיצד יוכל להגיע אל שוק העבודה בו עובדים יחד ישראלים מכלל המגזרים?

לכן, לימודים במוסד אקדמי שאינו דתי יכולים לתרום לפיתוחו האישי והמקצועי של הסטודנט הדתי המצוי. אם יילמד בסביבה אקדמית טובה, איכותית, תומכת, מגוונת, אשר מעניקה כלים מקצועיים ואישיים, יוכל לצאת אל שוק העבודה עם יכולות אקדמיות, מקצועיות וחברתיות טובות ויציבות יותר.

יש לציין שוב את הערכתי הרבה למכללות הדתיות, אך עם זאת, כמי שגדלה במגזר וכמי ששייכת לו אני רואה בלימודים אקדמיים במוסד שאינו דתי חשיבות רבה בהשתלבות של המגזר הדתי לאומי בחברה הישראלית ובהכנה אישית לשוק העבודה ופתיחות לחברה הישראלית הכללית ללא שום חשש מאיבוד זהות דתית לאומית.

ד"ר אתי גרובגלד, מנכ"ל המכללה האקדמית אחוה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן