יצחק קדמן, יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד, מגיב הבוקר (ה') לתחקיר כיפה לפיו בתי הספר הדתיים מובילים את טבלת האלימות במיצ"ב.
לדבריו, למרות הנתונים המטרידים, בפועל ישנה ירידה באלימות בבתי הספר. “יש ירידה בנתוני האלימות ובשיעורי האלימות בקרב בתי הספר ועליה בתחושת המוגנות בבתי הספר. זה לא אומר שהבעיות נגמרו ושאין יותר אלימות אבל התופעה נמצאת בירידה למרות שמצטייר לעיתים אחרת. מספיקה ידיעה אחת על אקדח בתיק של תלמיד כדי להעלות את הנושא לסדר היום אבל הדבר לא משקף את המציאות".
קדמן מסביר ביחס לתופעה בבתי הספר הדתיים כי "אין הבדל משמעותי בין בתי ספר מזרמים ומגזרים שונים. אני לא חושב שזרם כזה או אחר בולט באופן כלשהו, לא באלימות בולטת ולא באי קיומה של בעיות אלימות".
"לפעמים יש דברים שמטעים את הציבור", הוא מוסיף. “אי אפשר להשוות בית ספר אליטיסטי שעושה מיונים ולא מקבל תלמידים בעלי קשב וריכוז, לעומת בית ספר שמקבל כל ילד, דבר שלטעמי הינו מכובד הרבה יותר. יכול להיות שבבית הספר השני יהיו יותר בעיות, אבל בעיני הוא בית ספר יותר טוב, בטח לעומת כזה שמפעיל סינון".
יו"ר המועצה לשלום הילד מוסיף ומדגיש כי אי אפשר לא ניתן לטפל באלימות בהצהרות או בהכרזת מלחמה. “לאלימות יש הרבה מאוד מקורות ואי אפשר לטפל בתופעה בלי לחקור את הבעיה. לפעמים ישנה תופעה של ילד שלא הבהירו לו שיש גבולות של מותר ואסור, ובמקרה אחר יסתבר שהוא קורבן לאלימות מצד ההורים שלו או שהוא עד לאלימות ולא ניתן יהיה לטפל בבעיה אם לא נתמודד עם הבעיה במקורה".
"אי אפשר לטפל באלימות בהצהרות או בהכרזת מלחמה על התופעה כולה", מוסיף קדמן. “לפעמים הטיפול באלימות הוא מאוד אלים ואי אפשר להצליח אם לא מבינים שיש הרבה מקורות לאלימות ולהבין מה קורה לילד. אנחנו תמיד אומרים למורים לשאול את עצמם מדוע הילד אלים. אצל חלק מהילדים שינוי בהרכבי הדיאטה יכול להפסקת אלימות באופן דרסטי".