במליאת בני עקיבא שהתכנסה אתמול (א') בירושלים דנו החברים בשאלה מהותית במיוחד: האם להקים לצד הסניפים הקיימים ביישובים השונים, סניפים נוספים, השונים מבחינה רעיונית - והחניכים יבחרו לאיזה מהם ללכת.
הסיבה שעומדת מאחורי הרעיון, והדיון הסוער שהגיע בעקבותיו היא התחרות בין תנועת בני עקיבא לתנועת 'אריאל' שפועלת באופן קבוע בהפרדה מגדרית ותנועת 'הצופים הדתיים' המעורבת ונחשבת ליברלית יותר.
חבר המליאה, העיתונאי אליישיב רייכנר, מסביר בשיחה עם 'כיפה', כי בניגוד לאיך שהנושא יכול להשתמע, הדיון לא היה על סניפים מעורבים או נפרדים. "הדיון עסק בשאלה - האם 'בני עקיבא' צריכה להיענות לקולות מהשטח להקמת סניפים שונים מסוגים שונים" כשהוא למעשה מתייחס לתחרות התמידית בין תנועות הנוער השונות.
'התחרות' בין בני עקיבא לאריאל קיימת כבר משנות ה-80, אז דרשו חניכים מסניף בני עקיבא 'הרובע', בעיר העתיקה בירושלים, להפריד מגדרית את הסניף שלהם. בראש המאבק אז עמד אליעזר מלמד, לימים רב וראש הישיבה בהר ברכה. החניכים נתקלו בהתנגדותו של מזכ"ל התנועה דאז, אמנון שפירא, שהתעקש על המתכוננת המעורבת של סניפי בני עקיבא. בתגובה, התפצל סניף 'הרובע' מתנועת בני עקיבא הרשמית והם ייסדו את תנועת 'אריאל'. תנועה תואמת בני עקיבא, רק נפרדת.
כתוצאה מהמהלך, קהילות שראו עצמן 'דתיות יותר' החליטו להקים סניף 'אריאל' בישוביהן, במקום סניף 'בני עקיבא' ותנועת בני עקיבא החליטה בתגובה לאפשר הקמת סניפים נפרדים למעוניינים בכך, כדי להתמודד עם התחרות. הדבר הביא לתחרות שניה - הצטרפות של קהילות אחרות לתנועת 'הצופים הדתיים' הנחשבת ליברלית יותר בגלל ריבוי סניפים נפרדים שלא מקובלים על חלק מהקהילות.
כעת בוחנים בתנועת בני עקיבא את אפשרות חדשה - לאפשר הקמת סניפים שונים, זה לצד זה כך שבאחד תהיה הפרדה מגדרית לטובת המעוניינים ובשני לא תהיה הפרדה, לטובת האחרים.
רייכנר מסביר את הדיון ואומר: "זה יכול להיות סניף מעורב לצד סניף נפרד קיים, או הפוך - היכן שיש סניף נפרד, תהיה קבוצה שתדרוש סניף מעורב, או ישוב מעורב שיבוא בבקשה וירצה סניף בני עקיבא שהמדריכים בו לא דתיים, שזה נושא מורכב".
הרב יונה גודמן, מזכ"ל התנועה לשעבר שניהל את הדיון אמר ל'כיפה' כי הדיון היה איכותי וחשוב ונוגע בעצב הרגיש של תהליכים שעוברים על הציונות הדתית כולה. "לכולם היה ברור שאנו רוצים לתת קו חינוכי עם אמירה, ובו זמנית רוצים להכיל מגוון רחב של אוכלוסיות, השאלה היא רק מה נקודת האיזון באמצע". עוד הוסיף הרב גודמן כי דעתו האישית היא, שככל שהמקום גדול יותר זה יותר קל. "במקום של עשרות אלפי תושבים ניתן להקים שני סניפים עם אופי שונה, במרחק גדול ביניהם. אך במקומות קטנים יותר זה, בעייתי" הוא מסביר.
גם אלחנן שטיגליץ, רמ"ח הדרכה בתנועת בני עקיבא, שהשתתף בדיון סיפר על עמדתו בשיחה ל'כיפה': "אני חושב שיש לבני עקיבא דרך. הדבר היפה שבדרך הזאת, שהיא יודעת לתרגם את עצמה למקומות שונים. אך הדגש צריך להיות - לא על חשבון משהו אחר". שטיגליץ מסביר, כי השאלה שתצטרך להישאל בכל מקום היא - האם כשאנו פותחים סניף חדש, אנו באים על חשבון מישהו אחר. "האם אני גורם בפתיחת הסניף החדש לפגיעה בסניף הקודם או יצירת מעמד א' מעמד ב'? רק לאחר מכן ניתן לשקול את פתיחת הסניף" הוא טוען. לטענתו כאשר מדובר בכניסת גרעין תורני חדש לערים, זה אפילו חמור יותר מהקמת סניף נוסף ביישוב עם אוכלוסייה קיימת ודרישות שונות כי, עצם הגעת אוכלוסייה חדשה יוצרת אוטומטית מצב של מעמד א' ומעמד ב', איתו לא ניתן להשלים.
המתנגדים להצעה, וביניהם רייכנר סברו שצריך לאזן את הרצון להכיל כמה שיותר עם זה שלתנועה יש דרך. "אנו צריכים לשמור על הדרך גם אם זה אומר לוותר על כמה חניכים", טוען רייכנר ומוסיף, "אני מאמין שזו הדרך כי אם בני עקיבא תאבד את הדרך של לטובת 'כוחות השוק' היא תאבד את הזכות לקיומה". לדבריו, כל גרעין חברתי או תורני שמגיע ליישוב, צריך להתקיים במערכת הקיימת אלא אם יש רצון לשינוי האופי של הסניף המגיע מכל הסוגים של האוכלוסייה במקום. "אני חושב שצריך לעשות הכל כדי להשתלב בסניף קיים ואין הצדקה לפתיחת סניף ברמה דתית אחרת, לא משנה אם פחות או יותר באותו תא גיאוגרפי. חלק מהרוח של בני עקיבא זה להיות יחד עם כאלו ששונים ממך".
למרות התנגדותו, מוסיף רייכנר , כי יש מקרים נדירים שבהם צריך להבין צורך שקיים לפתיחת סניף נוסף וגם אז, לטענתו, צריכים להקפיד על כך שתהיה השתתפות של אותו הסניף במפעלים של התנועה והוא מדגיש שוב כי זה לא דיון של נפרד ומעורב, "הייתה עיירה מסוימת בעבר, שקבוצה שהגיעה אליה רצתה לקחת את הסניף למקום פחות תורני ובעיניי זה היה גם לא לגיטימי. אין לי עניין עקרוני נגד סניפים נפרדים במידה וזה מגיע מהאוכלוסייה ומתוך היישוב זה לגיטימי לחלוטין", אומר רייכנר.
הדיון, שנועד להשמעת הקולות השונים, לא הגיע לכלל החלטה וככל הנראה תוקם וועדה שתסכם את הקולות השונים ותביא את הדברים להחלטת המזכ"ל.