לנגד עינינו מתרחבת תופעה חדשה בציונות הדתית, "ישיבות קטנות לאומיות" - כך הן מכנות את עצמן. ישיבות המושכות את הנוער הרוצה לעסוק בתורה מבוקר עד ערב, ומנתקת אותו ממקצועות הליבה.
האמונה לפיה מדינת ישראל היא יסוד כיסא ה, היא חלק מהדברים המעצבים את האדם הדתי לאומי, אבל אין זה מספיק בכדי לזכות אותו בתואר "דתי לאומי". באותו אופן בכדי שישיבה תהיה לאומית עליה לחנך לחיים כלליים, לחנך ללאום על ידי לימודי קודש אך גם על ידי לימוד חוכמות העולם, לימודי החול.
הנערים הללו, שאינם עוסקים בלימודי החכמות, מצוידים בהתלהבות דתית מוגזמת וברצון להיות במקום רחוק מהמציאות הנוכחית בה הם נמצאים. הם אוהבים לעסוק במחלוקות לשם שמיים ומלאים הערצה לגדולי עולם זצ"ל, אך במקום ללמוד את תורתם, הם מעדיפים לעסוק במחלוקות שהיו בתקופתם ואת מי הרבנים זצ"ל החרימו.
ישיבות קטנות המוותרות על לימודי חוכמת העולם, מביעות ייאוש מעולם החומר וממדעי החברה. הן מרגילות את הנער לחוש שהוא עטוף בכל שעות היממה בתורה, מציאות שככל הנראה לא תמשיך איתו בהמשך חייו. לימוד מקצועות החול אינו רק בשביל תעודת הבגרות והפרנסה, לימודים אלו מעגנים את העולם הרוחני במציאות ומאפשרים לאדם המודרני לפעול בעולם כחלק מעבודת השם שלו.
ישנן ישיבות קטנות המשלבות את לימודי חול בשנה האחרונה, ובכך מאפשרות לתלמידיהם להיבחן ולקבל תעודת בגרות עם סיום לימודיהם בבית הספר. התלמידים הלומדים מקצועות חול בשנתם האחרונה מתבקשת להתבגר באחת! פתאום הנערים המולהבים מגלים רצינות יתירה, מפתחים תחושת אחריות והסתכלות רחבה, פתאום מתחילים התלמידים להסתקרן ולחשוב ביתר רצינות על הסובב אותם.
אנו מוצאים הבדלים בנער לאחר לימודים בישיבה קטנה ונער לאחר לימודים בישיבה תיכונית, זה האחרון דעתו מסודרת יותר, עמדותיו ברורות, הוא כבר הספיק להביע דעה בהרבה תחומים ולהרחיב את ידיעותיו הכלליות. כל זה בלי להרחיב אודות ההתמודדות בנקל עם החיים בחוץ.
לאומיות היא עבודת ה עמוקה ומלאה המושתתת על תורת חיים, תורה במלוא מובן המילה וחיים במלוא מובן המילה. גם לימודי קודש וגם לימודי חול, גם פרנסה, גם השכלה. הכול ביחד מאפשר לנו להיות שותפים אמיתיים בבניין הארץ ובהנהגת המדינה.
הפתרון אינו במניעת הלימוד של מקצועות אלו, אלא בלימודם מתוך גישה נכונה של גדלות תורה ויראת שמים. דווקא באופן זה אפשר יהיה למנוע את עזיבת הדת כמו שחוששים החרדים, לקדש את ה לעיני העמים, ולחזק את התורה בתוכנו כתורת חיים.
כשהייתה מצווה לעלות לארץ ישראל - עלינו ונמשיך לעלות. כאשר צריך להתגייס בכדי לשרת את המדינה, להגן על ארץ ישראל ועם ישראל - התגייסנו ונתגייס בעתיד. כאשר עלינו ללמוד לימודי חול - לומדים לימודי חול. הציונות הדתית מתמודדת שחרית וערבית עם בעיות המתעוררות עקב העיסוק בחולין, ומי שאכן מתמודד מתוך דבקות גדולה בתורה ובמצוות, מצליח בסופו של תהליך.