למעלה מ-50 מדרשות קיימות בישראל, אך כיצד על בוגרת שמינית לבחור את המקום המתאים לה? גרף אינטרקטיבי חדש מנסה למפות עבור בנות ישראל הצעירות את המוסד שליבן עשוי לחפוץ בו.
את הכלי המיוחד בנו בתנועת 'נאמני תורה ועבודה', שמודים כי מדובר "בהכללה גסה" שלא רגישה לכל הדגשים הקטנים וההבדלים הדקים שבין כל בחורה ובחורה. עם זאת הם מציינים כי הם השתדלו "למפות את המדרשות לפי שני צירים שחשובים, לדעתנו, בבחירת מדרשה".
הציר הראשון והאופקי נע מהצד השמאלי שמכיל את המוסדות השמרניים יותר ועד לקצה הימני שבו מצויים המדרשות הליברליות. השיקולים שבהם התחשבו בתנועה בבואם "לדרג" את המדרשות היו בין היתר יחס לתרבות הישראלית, תפקיד הרב, יחס לחברה מעורבת ופמיניזם, שילוב של אקדמיה ותורה ועוד.
הגרף לבחירת המדרשות של 'נאמני תורה ועבודה'צילום: צילום מסך
בציר האנכי מוקמו בחלק העליון המדרשות שמציעות תכנית לימודים תורניים מלאה וכשיורדים במורד הציר מגיעים לאותן מוסדות שמספקות לתלמידות תכנית משולבת של לימודי קודש ולימודים אקדמאים.
לדוגמא, המדרשה שנמצאת בקצה השמרני של הציר האופקי, וכן בקצהו העליון של הציר האנכי (מציעה תכנית לימודים מלאה), היא מדרשת הרובע. לעומתה, בקצה הליברלי יותר מצויה מדרשת עין הנציב שגם היא כוללת לימודי קודש מלאים.
המדרשה בבר אילן ומדרשת תל חי, למשל, נמצאות בקצה התחתון של הציר האנכי (מציעות שילוב לימודי קודש ולימודים אקמאים). מבחינת הציר השמרני-ליברלי הן נחשבות, לפי הגרף, כמוסדות ביניים שלא נחשבות שמרניות או ליברליות באופן מובהק.
לפני מספר חודשים פורסם ציר דומה שניסה למפות את כלל הישיבות והמכינות הציוניות הקיימות בישראל, על מנת לעזור לבוגרי השמינית למצוא את המוסד התורני המתאים להם ביותר.
לסיום אומרים אנשי התנועה כי מעבר לשימוש המושכל בכלי שיצרו, על כל בחורה לקחת בחשבון שיקולים נוספים כמו "חיבור לרבנים/רבניות, גודל המוסד, מיקום, סוג המסלול וכדומה.
כמו כן הם מדגישים כי הדרך הטובה ביותר להתרשם מהתאמתה של המדרשה לכל בת, היא לשהות בה מספר ימים ולחוות באופן ישיר את כל הפרמטרים התיאורטיים.