לקחי אסון השיטפון: בחינוך צריך ביטחון והרבה ענווה

כשאורית לסר צפתה במנהלת בית הספר של ילדיה מתפללת לשלומם לפני יציאה לטיול, היא לא שיערה ששנים לאחר מכן המראה המרגש יציף אותה על רקע האסון שבו נהרגו עשרה צעירים

חדשות כיפה אורית לסר 07/05/18 16:32 כב באייר התשעח

לקחי אסון השיטפון: בחינוך צריך ביטחון והרבה ענווה
כוחות ההצלה בחילוץ בנחל צפית, צילום: הדס פרוש/פלאש 90

תפילת הדרך למחנכים 

לפני כמה שנים טובות, ליוויתי את ילדיי בבוקר אחד לקייטנת הקיץ בבית הספר ראשית (טרום עידן בית הספר של החופש הגדול).

באותו יום הילדים נסעו לטיול משותף וחיכיתי איתם עד שעלו לאוטובוס. לפתע הופיעה מנהלת בית הספר, שלא ניהלה בפועל את הקייטנה בקיץ, אבל באותו בוקר הגיעה לבית הספר כדי לוודא שההכנות לטיול נעשו במלואן, שהילדים והמדריכים יוצאים לדרך בטוחה. 

כאשר כל ההכנות הושלמו, האוטובוס כבר עמד לצאת, ראיתי אותה עומדת על המדרכה הקרובה אליו, ושפתיה ממלמלות... ניגשתי קרוב, ושמעתי שהיא מתפללת את תפילת הדרך, עבור הילדים שיצאו כעת לטיול. כשסיימה את התפילה המסורתית (או לפחות חלק ממנה) היא עצמה עיניה ואמרה בלחש - צאתכם לשלום. שובו לשלום. ונופפה לשלום לילדים הנרגשים שבאוטובוס. 

מאוד התפעלתי מהרגע, אולם לא יכולתי לשער שבאותו רגע קיבלתי שיעור גדול מאוד, בחינוך ובענווה. 
בימים האחרונים, מאז היוודע גודל האסון של תלמידי מכינת בני ציון, מדברים ללא הרף על חינוך, מנהיגות, על אחריות ועל הענווה הנדרשת והמצופה מאלו שחיי ילדינו נתונים בידיהם. 

אנחנו מפקידים, במובן הפיסי והרוחני, את ילדינו – בידי מוסדות ובידי מחנכים. ולא הנהלים והתקנות הם אלו שיצילו אותם מפני הסכנות, אלא האנושיות עצמה. האחריות והמנהיגות שייקחו על עצמם, ברגע האמת, האנשים שמחליטים וקובעים בשטח. ומהם אנחנו מבקשים, אל תסמכו רק על עצמכם. מנהיגים ומחנכים אמתיים לוקחים אחריות ויחד עם זאת מתנהגים ומתנהלים בענווה. האמור הוא גם כלפי הכוח שלהם, בחינוך ובסלילת הדרך לילדים, וגם במובן הפשוט של החיים הנתונים בידיהם. 

רבים הם הגורמים הרוצים לגעת בנשמות הילדים שלנו. רבים מאמינים שבידיהם "סגולת החינוך" וידיעת הדרך שבה כדאי לצעוד. הם מכירים את הנתיבים והשבילים. אולם אל להם להצהיר לבלעדיות ולאמונה בצדקת דרכם הסלולה והמוצדקת. אלו עלולים לגרום לתחושת ביטחון מופרזת ואולי אף להתנשאות וגאווה – שאין מקומם כלל באותו מקום שבו יש חינוך. 

הרגע ההוא, המחיש לי יותר מכל את מה שהיום אני כבר יודעת. חינוך צריך לבוא בהרבה ביטחון והרבה ענווה גם יחד. מקווה אני כי ילדיי לא יינתנו בידי מחנכים שאין בהם את התכונה והמידה הנדרשת של ביטחון עם השתדלות, כלפי ביטחונם וכלפי צמיחתם האישית. 

הכותבת היא ראש תחום חינוך בתנועת נאמני תורה ועבודה.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן