צעירים וצעירות דתיים המחפשים את מוסד הלימודים האקדמי המתאים להם מתלבטים בין מקום דתי לחילוני, שאלה שבעומק שלה עומדת ההחלטה האם להישאר בגבולות המגזר, בחממה הנעימה והמוכרת בה גדלנו או לצאת, לפרוץ את הבועה ולהכיר קהלים חדשים. האם ללכת למקום לימודים מעורב דתיים חילונים או ללכת למכללה המיועדת ל"אנשים כמוני"?
אחד המקומות בהם אפשר למצוא ערבוב של דתיים וחילונים, הוא במכללה האקדמית כנרת. מרבית הלומדים ואנשי הסגל במכללה המוגדרת כחילונית, אינם שומרי תורה ומצוות, וההתנהלות במכללה לא תמיד תואמת לדרך חייו של סטודנט או סטודנטית דתיים, אז מה מביא בחור או בחורה צעירים להחליט ללמוד במקום כזה?
ד"ר זאב קיציס, ד"ר לחסידות וראש בית המדרש במכללה, מכיר ומלווה מקרוב סטודנטים דתיים רבים במכללה. לשאלה על היתרונות והחסרונות של הלימודים במקום כזה הוא משיב: "חלק מהסטודנטים הדתיים יגיעו לכאן על אף הרצון שלהם ללמוד במוסד דתי התואם את אורח חייהם, יש שירגישו כי אבדה להם החמימות והביתיות ויכאבו על הניתוק מהמקום המוגן והעוטף של המגזר. אבל יש את אלו המגיעים מתוך רצון לפרוץ את בועת המגזר, את החממה בה הם גדלו, ליצור חיבור מחודש ואישי שלהם בין חיי הרוח והחומר, ולהכיר ציבורים וקהלים נוספים שלא הכירו. הם יתמודדו עם פערי שפה ותוכן הקיימים במרחב ציבורי חילוני השונה מהעולם בו גדלו, אם זה בתכנים של חול או בדרך החיים של המרצים והסטודנטים האחרים הלומדים איתם".
עמוס ספראי ראש בית הספר לאומנויות - אמונה, מכללה דתית בה לומדות רק סטודנטיות בוגרות החינוך הדתי מדבר על היתרון בהפרדה מגזרית ומגדרית ואומר: "כשהבנות מגיעות מאותו עולם תוכן וערכים וכאן מקבלות מענה תואם לאורח חייהם, בלי המתח הקיים בין גברים לנשים ובלי אווירה של תחרות הרווחת במקומות לימוד מערבים וחילונים קל להן יותר להתמקד באומנות הפנימית ובעצמן ובכך להתפתח מקצועית ולהגיע לתוצאות טובות יותר"
על החיסרון בהפרדה והסגירות הקיימת במוסד שנמצא בגבולות הגזרה של המגזר הדתי הוא אומר: "מלמדים אצלנו מרצים ומרצות שמגיעים מרקעים שונים וזה דבר המוביל להפריית השיח, ומה גם שבעולם הטכנולוגי והגלובלי שלנו כיום הבנות פתוחות וחשופות לאומנות מכל העולם, תרבויות, ורקעים וקהלים שונים כך שלא נחסך מהן ידע וכלים ואומנות שונה"
אחד הקשיים שהעלו הסטודנטים הדתיים במכללת כנרת הוא החיסרון בזמן הלימוד בשבת ביחס לחבריהם החילונים, התמודדות שלא קיימת במכללה דתית בה לוח הזמנים האקדמי תואם לאורח חייהם של כלל הסטודנטים. בעוד שבמכללה דתית המרצים מבינים כי סוף השבוע נועד למנוחת השבת ולא לזמן לימודים, במכללה מעורבת, המרצים יכולים לצפות כי משימה שניתנת ביום חמישי תבוצע עד יום ראשון. מצד שני תחושת החיבור והקרבה בין הסטודנטים ואנשי הסגל החילונים במכללה כלפי חבריהם הדתיים ואורח חייהם הוא דבר שקיים רק במקום מעורב, ומפתח קשרים וחיבורים בין קהלים שונים, ד"ר קיציס מספר על סטודנטים דתיים המשתפים אותו מופתעים בשאלות ששאלו אותם חבריהם החילונים, בהתעניינות והפתיחות שיש להם האחד כלפי השני, ובהבנה כי בסוף כולנו עם אחד, ורב המשותף על המפריד.
אז ללמוד במקום מעורב או נפרד? זו כנראה באמת שאלה של אופי ומה מתאים לך וכמובן היכולת להגיע פתוח ומכיל כלפי ציבור קצת אחר ממך, כשבסוף ברצון שלו לסיים את התואר בהצלחה הוא בדיוק כמוך.