בשיתוף פעולה מתמשך של יחידת קמ"ט ארכיאולוגיה של המנהל האזרחי ביו"ש, החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג, החברה לפיתוח הר חברון, ובניצוחם של אחיה כהן תבור -"דגש ארכאולוגיה תיירותית", וד"ר יצחק מייטליס ממכללת הרצוג, יצאו זו הפעם השניה, תלמידי החוג לחפירה ארכיאולוגית לימודית בתחומי העיר הקדומה סוסיא.
לאחר שבעונה הקודמת הוכח ששלביו הקדומים של הישוב היהודי, נמצאים בגבעה המערבית מחוץ לתחומי חלקיו המתויירים של האתר, העמיקה החפירה בגבעה זו וחשפה מבנה מבוצר שייסודו בימי בית חשמונאי והמשכו אל שלהי ימי הבית השני. לידו נחפר מקווה טהרה מתקופה זו. "העדר כמעט מוחלט של ממצאים המאוחרים לתקופה הרומית הקדומה, מאפשר להניח כי הישוב היהודי על הגבעה, הפסיק להתקיים בנסיבות המרד הגדול." מסבירים הארכיאולוגים אחיה כהן-תבור וד"ר מייטליס, "פרוטה מן השנה השניה למרד זה שהתגלתה בעונה זו ומצטרפת לשני מטבעות נוספים משנה זו שהתגלו במקום בעבר, מאששים הנחה זו. אפשרות זו תיבחן כמובן בהמשך."
מטבע שנמצא בסוסיאצילום: יח"צ
"המשבצת היחידה כיום בבית הספר, בה תלמידי מערכת החינוך נחשפים לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, היא המגמה ללימודי ארץ ישראל" מסביר ד"ר דורון שר-אבי, ראש החוג ללימודי א"י במכללת הרצוג וחבר ועדת המקצוע במשרד החינוך, "בעידן המירוץ אחר יחידות הלימוד והציונים במקצועות הריאליים הנלמדים בבית הספר, חשוב להדגיש את המקצוע הערכי הזה שתכליתו ידיעת הארץ ואהבת המולדת, וראשיתו בחוויית השדה, במאמץ הפיסי ובעמל הכפיים. על כן, הסטודנטים שלנו, שירעיפו ידיעת הארץ כמורים על תלמידיהם בעוד שנה, שנתיים או שלוש, חייבים להיחשף לטכניקה ולשיטת החפירה הארכאולוגית, ולא פחות מכך, לעצם חווית התגלית של מה שמסתתר מתחת לאדמה".