משנכנס אדר מרבים בשמחה, מי מאיתנו לא היה רוצה להרבות בשמחה? מי מאיתנו לא רוצה להיות בשמחה תמיד? ובכל זאת, בכל פעם שאנו שומעים את האמירה הזאת, אנחנו אומרים לעצמנו - הוא היה חי בסרט ר' נחמן הזה, ובכלל, רק הברסלברים שקופצים ברחוב מסוגלים לחיות ככה, וגם אצלם זה בטח הדחקה של דברים קשים שהם עברו. בשורות הבאות אנסה לפתוח צוהר קטן ל"שמחה הפנימית".
לפני מאתיים וקצת שנים אמר ר' נחמן כי כל המחלות באות מקלקול השמחה, היום אנחנו יודעים שהוא צדק. הרפואה המודרנית הבינה כי יותר קל לרפא חולה שנמצא במצב רוח טוב ושרוי באווירה חיובית, לכן פזורים במרכזים רפואיים רבים ליצנים רפואיים. תחום שצבר תאוצה בשנים האחרונות, מהסיבה הפשוטה השמחה מגדילה את סיכויי ההחלמה.
חז"ל גילו לנו 'שהטחול עצב', ואכן גם ברפואת הנפש אנו מוצאים שהטחול משויך למרה השחורה, כלומר לעצבות. מבחינה פיזיולוגית הטחול קשור למערכת החיסונית של הגוף, הוא שותף ביצירת נוגדנים ופירוק חיידקים. כשהטחול חלש - המערכת החיסונית של הגוף נחלשת, ומכאן ועד למחלה כלשהי הדרך קצרה. כלומר, כאשר יש לנו חיסרון בשמחה ואנחנו שוקעים בעצבות אנו מחלישים את המערכת החיסונית של הגוף, ותורמים בכך להתפתחותן של מחלות.
מתי מתחילים להיות עצובים?
מבחינה נפשית חולשה בטחול נובעת מדאגות יתר, הדאגות יוצרות עומס יתר. לא צריכים להיות חכמים גדולים כדי להבחין כי כאשר מישהו דואג הוא חלש יותר, יש לו פחות כוח להרים את עצמו מהמיטה, לעיתים הוא אפילו מחכה למחלה כלשהיא כדי שתשמש לו כתירוץ לחוסר עשייה. ברפואה הסינית הטחול משויך ליסוד האדמה, כאשר הטחול חלש הוא מושך את האדם לצד הכבדות שבו, כלומר לחוסר עשייה והפחתה בחיוניות. עד כאן הנוסחה פשוטה: דאגה = עומס יתר = חולשה בטחול = חולי.
אך כיצד נפרק את המשוואה ונגיע לשמחה אמיתית? הפיתרון הנכון והנדוש, נעוץ ביכולת שלנו לקבל את המציאות כפי שהיא, ויותר קשה מכך: לקבל את עצמנו כפי שאנחנו. השאלה המרכזית שעלנו לשאול את עצמו היא במה אנחנו עסוקים יותר, בחצי הכוס המלאה או בחצי הכוס הריקה? דאגות משמען להיות טרוד במה שאין לי כרגע, או במה שעדיין לא מתרחש. שמחה משמעה להיות שלם עם מה המתרחש כרגע.
חשוב להדגיש ששמחה אמיתית היא לא התכחשות למצב האמיתי, אלא השלמה ושמחה בו. אדם המתכחש למצבו האמיתי לא יהיה שמח גם אם יעמיד פנים, כיון שבתוך תוכו הוא מכיר את החוסר. כאשר אני שלם עם עצמי ועם ההישגים שלי, יש לי שלווה המביאה אותי לשמחה, הטחול מתחזק וכך גם המערכת החיסונית והמחלות מתרחקות ממני.
חודש אדר קורא לנו לעמוד מול הפנמיות של עצמנו ולשמוח בה, בחודש אדר תובעים ממנו חכמים להוציא את הסוד שלנו החוצה בלי להתבייש בו. בחודש אדר אנו מוצאים את עצמינו עומדים, בלי פוזות מיותרות שגוררות אותנו לדאגות יתר של איך אני נראה ומה יגידו עלי. בחודש אדר אנו מתמלאים בשמחה פנימית על מי ומה שאנחנו, פורים שמח.
הכותב עוסק בייעוץ על פי שיטת מוח אחד, ומלמד בישיבה המוסיקלית כינור דוד