מסופר על מלך אחד שהיה מאוד חולה, ביקשו לו משרתיו רפואה ולא מצאו, עד אשר הגיע רופא מיוחד שאמר "מה שירפא את המלך זה ללבוש חולצה של איש מאושר באמת!".
הלכו המשרתים לחפש איש שכזה. בתחילה חשבו על האיש העשיר בעיר- "בוודאי הוא מאושר באמת!" הגיעו לביתו ושאלו אותו לגבי אושרו. העשיר חשב והשיב: " בוודאי שאני מאושר, אלא שדבר אחד מטרידני... ישנו איש בעיר שהולך ומתעשר, ואני חושש כי הוא יתעלה יותר ממני". הבינו המשרתים שהעשיר אינו שמח באמת, ודאגות לו בליבו.
משם המשיכו והלכו לביתו של בדרן העיר, "כל הזמן מתעסק בצחוק ובשמחה, בוודאי הוא מאושר באמת!". הגיעו לביתו ושאלוהו אודות אושרו. השיב הבדרן ואמר: "אני עוסק בלהצחיק אנשים, זה נכון, אך בליבי גם דאגות רבות. לכן, בכדי לא להפסיד את פרנסתי, התחלתי לקחת כדורים מעוררי שמחה, ובכך אני יכול להמשיך בהופעות".
המשיכו משם לראש העיר, שאמר גם הוא כי מוטרד הוא מ... וכך עברו מאדם לאדם, ומתברר שלכל אחד ישנם דאגות, חששות וטרדות שמונעות ממנו להיות מאושר באמת. לעת ערב, שכמעט והתייאשו- שמעו קול שירה מאחד מבתי העיר הפשוטים ביותר. דפקו בדלת, נכנסו וראו איש עני רוקד שר ושמח. האיש קיבל אותם במאור פנים ובשמחה. המשרתים עמדו המומים ושאלו: "האם אתה מאושר באמת?", האיש ענה בתמימות ובחן: "ואיך אפשר לא להיות מאושר? הקב"ה דואג לי שבכל יום יהיה לי מה לאכול ומה ללבוש, יש לי מיטה ובית- תודה לאל לא חסר לי דבר! אני בן של מל ך המלכים וזו השמחה הכי גדולה שלי"! ראו המשרתים את אושרו של העני והרגישו כולם- כי הוא האיש המאושר באמת. ביקשו ממנו את חולצתו עבור רפואתו של המלך. האיש נתן את החולצה בשמחה, ואמר: "העיקר שתהיה רפואה שלמה! ועד מחר אני בטוח שהקב"ה ידאג למצוא לי חולצה ללבוש!".
ואם נשאל מדוע דווקא חולצה של אדם שמח תביא את הרפואה? אלא שאחד מהכוחות הגדולים של השמחה זה כוח הרפואה! כמו שאמר ר' נחמן: "וכל החלאים הבאים על האדם כולם באים רק מקלקול השמחה....". ולהפך, כשאדם מצליח לשמוח, הוא יכול בעז"ה להבריא, להשתחרר ולגדול!
מסיפור זה ניתן ללמוד דברים רבים אודות השמחה ומהותה. יש אנשים שנראים לנו כשמחים, אך בתוכם הם מודאגים. יש אנשים שנדמה לנו, מתוך הסתכלות על מציאות חייהם, שהם מוכרחים להיות שמחים, אך בליבם טרדות רבות... ויש אנשים, שבלי שום מציאות חיצונית בולטת במיוחד- בתוכם פנימה הם מלאי שמחה ובטחון.
השמחה הינה תפיסה פנימית, עמוקה יותר מכל מציאות חיצונית. השמחה היא תפיסה פנימית של התרכזות - בטוב. של ראיה רחבה וכללית המודעת לכך שמעל לכל ומעבר לכל- יש בורא עולם שמנהיג ומוביל את הכל לטובה!
השמחה איננה קשורה דווקא למציאות של עושר, חכמה, מצליחנות וכדומה. השמחה היא חוויה פנימית עמוקה- של "טוב ה' לכל- ורחמיו על כל מעשיו". השמחה נובעת מהביטחון הגמור שהכל מתנהל לטובה. וכן להפך, שהאדם עסוק בטרדות, בדאגות, בהשוואות לאחרים- השמחה "בורחת".
עם זאת, זה נורמאלי, טבעי והגיוני, שהשמחה בורחת לנו לעיתים. להגיע למצב של להיות בשמחה בכל רגע, זו בהחלט דרגה גבוהה מאוד, (וכמו שכתוב על האר"י ז"ל, שזכה למדרגותיו הגבוהות, משום שכל ימיו עבד את ה' בשמחה!) אך גם אם איננו מצליחים לעשות זאת באופן קבוע, כדאי יהיה אם נציב את זה לנו כאתגר, כמטרה, כאחת משאיפות החיים שלנו.
ודווקא כעת, בימי אדר, ימים מלאי שמחה ואמונה, זה זמן מצוין "להתאמן" על השמחה.
לנסות ולעשות מעשים המביאים שמחה (כל אחד מה שמשמח אותו!) להודות על הטוב, להתבונן על הטוב, לנסות ולצמצם בהשוואות, ולשנן לעצמנו שוב ושוב: " טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"!!
והלוואי ונזכה שכוח השמחה של פורים ישפיע ויחדור אל ליבנו למשך השנה כולה!
אודליה מימון, עו"ס, מחברת הספר "אוצרות פנימיים"- מודעות עצמית יהודית, יועצת אישית וזוגית, מנחת סדנאות ומעבירה הרצאות ושיעורים לנשים בנושאים שונים.