איך מספרים לילד מאומץ שעומד להצטרף אליו אח?

במשפחה ביולוגית מדברים על פילונים והבטן שהשמינה ועל תינוק שיוצא. מה נאמר ליהונתן? מתי יגיע האח או האחות ואיך בדיוק? זה הסיפור שהכנו עבורו.

תהילה מגן
יג באדר התשעח
,
28 בפברואר, 2018 9:54
המסע למשפחה

המסע למשפחהצילום: סטודיו כיפה

סדנת הכנה לאימוץ ילד שני, הנה אנחנו כאן. חמישה זוגות נרגשים ונבונים יושבים במעגל אחד ומציגים כל אחד את עצמו דרך חפץ. כמה נדוש ולעוס אבל אני ידעתי שיבוא הרגע הזה שהפגישה הרשמית תסתיים ויתחיל המפגש האמיתי האנושי הבלתי אמצעי. אנשים מקסימים מבאר שבע וראשון לציון , מחשמונאים ומאשדוד. כולם הורים מאמצים ורוב הזוגות אימצו את ילדם הראשון באימוץ חו''ל. אימוץ חו''ל הוא סיפור לגמרי אחר ממה שאנחנו עברנו. רוב הזוגות אימצו ברוסיה ילדים בגיל שנע בין שנה לשנתיים. היה גם זוג שאימץ את בנם בכורם בגוואטמלה- נתיב שלא קיים כיום. כל מדינה מחליטה עם מי לקשור קשרי אימוץ וזה מאוד דינאמי. רק זוג אחד חוץ מאיתנו חבק ילדה ילידת ישראל. המפגש עם הזוגות היה מרתק, ולרקעם של הזוגות ולאורח החיים לא היה שום משמעות בקשר הבינאישי שנוצר. מטרת הסדנא הייתה בעיקר להכין את הלבבות לקראת ילד נוסף ולהכין את הילד הבכור להגעת ילד נוסף, זו משימה לא פשוטה כלל. במשפחה ביולוגית מדברים על פילונים והבטן שהשמינה ועל תינוק שיוצא. מה נאמר ליהונתן? מתי יגיע האח או האחות ואיך בדיוק? אז קודם כל מספרים לו שהוא מתנה. באופן רשמי. זה הספר שיצרנו בייצור ביתי חובבני , דמיינו תמונות וגזרי ציורים של פרפרים:

שמי יהונתן

באתי לעולם בדיוק בזמן ובמקום אותם בחר ה'

כבר מהתחלה הייתי תינוק מהמם.

עיניים מלוכסנות וצבע מוקה, אף פיצפון וכל כולי חמודון.

מי שילדה אותי הגיעה לכאן מארץ רחוקה ושם הרבה אנשים נראים כך.

וגם כאן יש אנשים שדומים לי אבל רק בערך. זה לא מפריע לי כי כל אחד הוא קצת שונה ובכלל אני ילד יפה כך שזה דווקא משתלם.

בהתחלה הייתי בבית ילדים שזה בית עם עוד הרבה ילדים שמחכים שם להורים.

המטפלת אותי מאוד אהבה, חיבקה אותי המון המון, בקבוק ומוצץ לי נתנה וקראה לי חתיך ונשמה כי זו האמת לאמיתה.

זה הבית מבחוץ וזו המיטה שישנתי בה.

יום  אחד, כשהייתי בן חמישה חודשים וקצת, לקחו אותי לחדר גדול ומואר ושם ראיתי איש ואישה שחייכו אליי ודיברו איתי למרות שלא בטוח שהבנתי אותם. ראיתי רק את החיוך בעיניים ואולי דמעה אחת או שתיים.

כך הכרתי את אבא ואימא שלי לראשונה, והם מספרים שזה היום בו הם קיבלו אותי במתנה ואימצו לליבם.

החיבוק הראשון של אבא הרגיש לי כיף ונעים, בזרועותיו חשתי בטוח וחמים. אימא אותי החזיקה ואני את פניה מיששתי כי אולי אני כבר מכיר אותה, ככה חשבתי.

באותו הערב, כך מספרים, אבא ואימא וכמה דודים יצאו למסע של קניות והכנות. קנו לי חדר בצבע ירוק וכחול, בגדים ווילון וגם כמה הפתעות.

סבא וסבתא רצו כבר אותי לראות ולכל העולם לגלות,

פעם ראשונה באוטו הייתה התרגשות אמיתית. הייתי גם עייף וגם סקרן.

הסקרנות ניצחה והעייפות ברחה. קצת חששתי, ולכן אימא החזיקה את האצבע שלי. בבית החדש הכל היה שונה ולכן התחבאתי לי בתוך החיבוק והשמיכה. אל דאגה.. כשארגיש קצת יותר בטוח אני אצא.

בחדרי החדש על כסא מתנדנד, הרבה צעצועים וצבעים ואבא ואימא לי שרים.

בלילה הראשון היה לי קשה להירדם ורק המוצץ הסגול מבית הילדים הרגיע אותי כמעט ללילה שלם.

השכנים, החברים וכל המשפחה עלו לרגל  מדי לילה אחרי שנרדמתי, כי ההורים לא רצו להפריע לי.. הגיעו בהמוניהם  חברים, שכנים וקרובים שמחים והביאו מתנות וגם קצת ממתקים. איזו חגיגה.


הרגשתי שאני משהו מיוחד אם  אני גורם כל כך הרבה שמחה ואושר לכולם.

מאז אנחנו משפחה עם המון שמחה ואהבה.  אימצו אותי ואני שייך לאבא ואימא כי אני יודע שבאתי מאהבה.

יש לי חברים מאומצים וגם כאלה שסתם רגילים ואת כולם אני אוהב באותה המידה כי יש הרבה דרכים להיות משפחה.

ואבא אותי מחבק בלי סוף וקורא לי חמודיקי ואימא  לא מפסיקה אותי לקווצצ'.

אלו ההורים שלי ואני הבן שלהם, יום אחד אם ארצה, אצא למסע שיענה לי על כמה שאלות ואזמין אותם להצטרף, אבל מה שבטוח זה שההורים שלי יותר מכווולם אוהבים אותי הכי בעולם.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: shutterstock

5 הצעות לאחסון וסדר יעיל בבית - חלק א'

קרא עוד