שרים, חכים ואישי ציבור הצליחו להצטרף לחגיגות בר המצווה של בנו של יועץ התקשורת,משה קלוגהפט והשתתפו בשבת המרגשת.
קלוגהפט בירך את בנו בצורה מדהימה ומרגשת ואמר: "אביב שלי. בר מצווה היא ארוע מורכב. ההכנות שמתחילות שנה מראש. גיל ההתבגרות שקופץ תוך כדי בנפש ובגוף, ההתרגשות שלפני, הקריאה בתורה. האמא. האבא. סלט שלם של רגשות לארוע אחד.
אבל אצלנו הארוע הזה היה קצת יותר מורכב.
המורה של אביב לבר מצווה נבחר בקפידה, רק שהוא לא היה בארץ בתקופת הלימוד. בין שיעור לשיעור שלימדתי את אביב לקריאה שמעתי את הקול שלו מתחלף, כולל הקפיצות בקול באמצע. אביב התבגר מול עיני תוך כדי הלימוד לבר המצווה. ראיתי אותו מתחיל את השיעורים לפני חצי שנה כשהוא בוכה כשלא מצליח להתמודד עם הטעמים, ומסיים אותם כשהוא כבר מתקן אותי בקריאה, ומגיע למידת הנעליים שלי. 45.
אבל הארוע היה הרבה יותר מורכב.
ביום חמישי ,לפני שיצאנו למלון, נסענו לבית הקברות הצבאי בחולון. אביב שמואל הלך להזמין את שמואל לבר מצווה. את נשמתו, לפחות. שבועיים לפני, נסענו לישיבת ההסדר הר עציון בגוש ונפגשנו עם הרמ שלו בישיבה, ראינו את פינת ההנצחה בישיבה, יצקנו תוכן לשם השני של אביב.
אבל, הארוע היה יותר מורכב.
הקורונה שבאה עלינו, הפכה את הבר מצווה לארוע סוריאליסטי. ביטלנו מוזמנים שהיו בחול, אחר כך ביטלנו שוב מוזמנים כדי להגיע ל-100 איש, ואז מוזמנים אחרים ביטלו בעצמם כי ביבי אמר בטלויזיה. מערב לערב ראינו איך ארוע שבו התעסקנו בעיצוב הפרחים והבירכונים, הופך להיות ארוע עם ספק לקיומו בכלל. ועוד בנסיבות כל כך חסרות תקדים ומפחידות.
בכל השלבים האלה - ראיתי את אביב מתנהג לא כמו ילד בוגר, אלא כמו בוגר בוגר. יודע מה הוא רוצה, אומר מה שהוא חושב. מתאפק כשצריך, סופג כשצריך, מתפרץ כשצריך."
ג'ון לנון אמר "החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות אחרות"
אז הנה, ככה בדיוק נראים החיים. הרבה רגעי שמחה שנדבקת אליהם תחושת החמצה על מי שלא נמצא איתנו, על מה שלא קרה, על מה שכמעט קרה. החיים הם בר מצווה שמוטלת בסימן שאלה, ונוסעים אליה עמוסי מזוודות בלי לדעת אם היא בכלל תתקיים. החיים הם הולוגרמה של חלומות שמוקרנת על מסך לבן של המציאות.
אין שיעור יותר טוב לבר מצווה ממה שעברנו. כי מי שינצח במרוץ מכשולים המרתק הזה של החיים הוא מי שידע להתאים את עצמו למציאות שסוטה מהמסלול במחזוריות שאינה קבועה, ובדרך כלל ברגע שהכי פחות מצפים לו. ועדיין, במבט לאחור, אנחנו נזכור מהחיים את הבמפרים על הכביש ולא את כביש הסרגל המשעמם, ואנחנו גם נלמד מהם לנהוג יותר טוב.
ובחיים האלה, אם נעביר כל יום בלצפות שמשהו שלילי יגמר, נגלה שרק הציפיה תישאר, והדברים השליליים יתחלפו. אנחנו חייבים להנות ממה שיש, ויש הרבה. זאת החלטה שלנו, ורק שלנו.
גם מההפטרה שקראת, אביב, יש המון מה ללמוד. היה שם פסוק שעצר אותי כל פעם שהגענו אליו:
"ונתַתִּ֤י לָכֶם֙ לֵ֣ב חָדָ֔שׁ, וְר֥וּחַ חֲדָשָׁ֖ה אֶתֵּ֣ן בְּקִרְבְּכֶ֑ם.
וַהֲסִ֨רֹתִ֜י אֶת־לֵ֤ב הָאֶ֙בֶן֙ מִבְּשַׂרְכֶ֔ם וְנָתַתִּ֥י לָכֶ֖ם לֵ֥ב בָּשָֽׂר"
איזה פסוק מדהים לבר מצווה. להתבגרות. להתגברות: כשניתן לרוח חדשה לנשוב בתוכנו, יהיה לנו לב בשר. לב שעומד בכל לחצי החיים, שיודע להתכופף, להתכווץ, להתאכזב להתאהב, להתנפח ולהתרוקן. לב אנושי. לב בשר. מי שלא ידע לחיות ככה, יקבל לב של אבן – שלא ישבר לעולם, אבל גם לא יאהב ויתרגש לעולם."
אביב ריגש את הנוכחים כשקרא מספר תורה בן 150 שנה של סבא של סבא שלו, מרדכי הוכמן. הספר שרד את כל התופת במסלול מפולין, סיביר, קולומביה וארצות הברית עד שהגיע הביתה. כמונו.
בין המשתתפים שהגיעו לרמדה ריזורט בחדרה: שר הביטחון נפתלי בנט, השר לבטחון פנים גלעד ארדן, ח"כ אילת שקד, יועצו של בני גנץ שלום שלמה, ראש עיריית בת-ים צביקה ברוט, העיתונאי יואב לימור, קובי אריאלי, מנהל בי"ס מורשת מנחם בגב"ש הרב דוד וקסלר, ראש מחלקת החדשות של מקור ראשון ישי הולנדר, ריקי ממן עמיתת מחקר בפורום קהלת ובעלת טור כלכלי במקור ראשון, גיל ברינגר מגלובס ועוד. את השבת ליוותה מקהלת סולן בניצוחו של אופיר סובול, אשר ריגשה את המוזמנים בביצוע מיוחד לשיר "הלב שלי" של ישי ריבו. בערב שבת הופיע קובי אריאלי בטיש הומוריסטי מיוחד שנכתב לארוע. את הפקת הארוע המורכב ניהלו בהצלחה "ותקין's בוטיק". האורחים החליקו מרפקים, שמו אלקו ג'ל ואיחלו מזל טוב.