מאות משתתפים הגיעו אתמול (ה') בערב לכנס שחתם את אירועי ל'ג בעומר, את הכנס יזמה המכללה האקדמית הרצוג והוא מתקיים זו השנה השניה בקמפוס היכל שלמה בירושלים, תחת הכותרת "רשב"י בירושלים". משתתפים רבים שנרשמו לכנס, נאלצו להישאר בביתם, מפאת השרפות הרבות שהשתוללו ברחבי הארץ.
"מטרת הכנס איננה חלילה להתחרות בהילולה המרכזית במירון או להוות אלטרנטיבה, אלא להציע דרך נוספת לחגוג את מקומה המשמעותי של תורת הסוד בעם היהודי", אומר ד"ר איתמר ברנר, מרכז תכניות התואר השני במכללה ומי שיזם והוביל את הכנס.
משתתפי הכנסצילום: יח"צ
חלקו הראשון של הכנס כלל סדנאות שונות שהתקיימו במקביל ועסקו בדמותו ובהגותו של רשב"י ובתורת הסוד מהיבטים שונים, את הסדנאות העבירו מרצים במכללה. המשוררת ד"ר סיון הר-שפי מהחוג לספרות במכללה העבירה סדנת כתיבה לאור דמותו ותורתו של רשב"י. בסדנה השתתפו כשישים איש, ובכל זאת היא הצליחה לרגש ולגעת במשתתפים. "נפעמתי מהיכולת של ד"ר הר-שפי להעביר אותנו תהליך כתיבה משמעותי, הנוגע בפנים הנפש, וזאת בזמן קצר ובקבוצה גדולה יחסית", אמרה אחת המשתתפות בסדנה. סדנה נוספת, אותה העביר ד"ר אורי ספראי מהחוג למחשבת ישראל, עסקה ב'פתח אליהו', וביקשה ללמוד לעומק את אחד הקטעים המפורסמים והמוכרים מספר הזוהר, אשר בעדות רבות נאמר שלוש פעמים ביום, בפתיחת כל תפילה. הפסיכולוג ד"ר עמרם קליימן, מרצה בתוכנית 'לפני ולפנים' המשותפת למכללת הרצוג וישיבת מקור-חיים, לימד קטעים מהזוהר העוסקים במצוות צדקה, תוך שילוב של לימוד עיוני, כתיבה והתבוננות פנימה. רחלי וינשטוק, גם היא מרצה בתוכנית 'לפני ולפנים', לימדה את שיר הפתיחה של ספר 'ליקוטי מוהר"ן, בו קושר רבי נחמן מברסלב בינו לבין דמותו של רשב"י. ואילו ד"ר איתמר ברנר דן עם המשתתפים בסדנה בחיבור המפתיע בין המחשבה הפוסט-מודרנית והמיסטיקה בהגותו של הרב שג"ר.
לאחר הסדנאות עלו המשתתפים לאודיטוריום ע"ש מנחם פריבס, בו הרב פרופ' יהודה ברנדס, ראש המכללה, העביר הרצאה תחת הכותרת 'חינוך לסודיות'. הרב פרופ' יהודה ברנדס הציג עמדה מורכבת בנוגע לפתיחות ללימוד הסוד בעידן הנוכחי. הוא הזכיר את האיסור עתיק היומין על לימוד מעשה מרכבה ברבים, ועמד על השיקולים השונים שהניעו חכמים לאורך הדורות להימנע מללמד את תורת הסוד לציבור הרחב. בהמשך הציג את הסיבות בגינן בדורות האחרונים חלו שינויים ופתיחות ללימודים אלה. הרב ברנדס עמד על האתגר הגדול – להותיר את תורת הסוד בבחינת סוד אינטימי, שאיננו הופך לפורנוגרפיה רוחנית. לעסוק בה במינון הנכון ובצורה הנכונה, כך שהיא תורמת לפיתוח האישיות ולא להפך.
משתתפי הכנסצילום: יח"צ
משתתפי הכנסצילום: יח"צ
המשך הערב עסק ברלוונטיות של תורת הסוד לחברה הישראלית באמצעות רב שיח בו לקחו חלק מובילי שיח בתחום: פרופ' חביבה פדיה, הרב פדיה נגר והרב מיכי יוספי.
הרב מיכי יוספי דיבר על האופן המיוחד שבו דמותו ותורתו של רשב"י הפכו למכנה משותף אשר מאפשר מפגש של יהודים חפצי רוח מכל שדרות הציבוריות הישראלית. ההילולה ההמונית במירון, טען הרב יוספי, היא ראיה מדהימה לעוצמה המאחדת שיכולה להיות לתורת הסוד. הוא אף העלה הרהורים לגבי היחס בין מירון וירושלים, ותהה מדוע אין יום בשנה שבו מתרחשת עליה המונית לרגל לירושלים בימינו. לדבריו, אם העם היהודי ישכיל להפנים את היכולת של תורת הקבלה לאחד עולמות, הדבר עשוי לחבר את חלקיו השונים ולהוביל ממירון לירושלים.
פרופ' חביבה פדיה מאוניברסיטת בן-גוריון הציגה בתחילת דבריה את המקום החיוני של תורת הקבלה עבורה. "אינני יכולה לראות את חיי ללא תורת הסוד", אמרה פרופ' פדיה בכנות ובפשטות. לאחר מכן עסקה בחשיבות של תורת הקבלה לפתיחה של מקומות בנפש אשר קודמים למודע, וליכולת שלה לחדור לרבדים עמוקים של האישיות ולחולל בהם תמורה.
לדבריה, עמדה זו איננה ייחודית לעידן הנוכחי והייתה קיימת בעם היהודי מאז ומעולם. בשונה מהעמדה המקובלת בציונות הדתית מדורות, הוסיפה, כיום גם העולם הציוני-דתי חוזר אל השורשים הפנימיים והאישיים של הקבלה, תוך שהוא איננו רואה עצמו מחויב לאחד הזרמים שיצאו מהקבלה – חסידות זו או אחרת, תורת הרב קוק וכדומה, אלא מאפשר לעצמו חירות למצוא את מה שקרוב לליבו מתוך תורת הסוד לכל רוחבה.
משתתפי הכנסצילום: יח"צ
משתתפי הכנסצילום: יח"צ
הרב פדיה נגר, מרצה במכללה ור"מ בישיבת עתניאל ואחד מחשובי מורי הקבלה בישיבות ההסדר כיום, פרס עמדה מרתקת ומורכבת בנוגע למקומה של תורת הסוד. "לתורת הסוד יש מקום חשוב מאד כיום, אבל צריך ללמוד אותה בצורה נכונה", אמר הרב פדיה. "יש להזהר ממה שאני מכנה 'מיסטי-פיקציה', אנשים שלומדים את כתבי האר"י או פרקים מהזוהר, כמו שלומדים גמרא. הם מצליחים לארגן מבנים קבליים מסודרים, ותאר אותם היטב, אבל מאבדים את הנשמה של הדברים. לימוד כזה עלול להגיע על גבול של עבודה זרה".
הרב נגר דיבר על כך שעד לפני כעשור עיקר לימוד הסוד היה דרך 'תרגומים' שלו לשפת הנפש החסידית או לשפה הגאולית-לאומית של הראי"ה, מבלי לעסוק בשורשים העמוקים של הדברים בזוהר ובקבלת האר"י. לדעתו היה בכך משהו נכון וטוב, שהוא עדיין נכון לציבור הרחב. התרגום של הרעיונות הסודיים של הקבלה לשפת עולם המעשה – הנפשי והלאומי – הוא הדרך הנכונה להימנע מהפיכת הקבלה למשהו פלסטי, קר ומנוכר. את לימוד תורת הסוד במקורותיה הראשוניים – היה מקובל להותיר ליחידי סגולה שחיפשו את הדברים והשתוקקו אליהם.
עוד הוסיף, כי בעשור האחרון חל שינוי, וציבורים רחבים בציונות הדתית, כולל בעולם ישיבות ההסדר, מבקשים ללמוד את תורת הסוד במלואה, כולל עיון מעמיק בקבלת האר"י, הרמ"ק ובספר הזוהר. הוא טען כי יש בכך משהו מדהים בעל פוטנציאל אדיר, לצד סכנה גדולה. האתגר הגדול של תקופתנו הוא למצוא את הכלים הנכונים ללמוד את תורת הסוד בצורה שתעשיר את עולם הנפש ועולם המעשה, ולא תהפוך לתורה מנוכרת ומנותקת.
הכנס הוא תולדה של תכנית לימודי החסידות במסגרת לימודי התואר השני במכללת הרצוג, שנפתחה בשנה שעברה במכללה. התכנית משלבת העמקה אקדמית וחוויתית בנושא החסידות לאורך הדורות עד ימינו. למרות השעה המאוחרת, ולמרות הדברים העמוקים והמורכבים, נותרו מרבית המשתתפים בכנס מרותקים עד סופו, ויש בכך עדות נוספת למקומה ההולך ומעמיק של תורת הסוד ושל עולמו של רשב"י בחברה הישראלית.