טקס הענקת תעודות מורת הוראה ומנהיגה רוחנית לשתי עמיתות "כולל דעה" מבית רשת 'אור תורה סטון' התקיים אתמול (ד') בבבית המדרש של מדרשת או"ת לינדנבאום. במסגרת הטקס הוענקו תעודות לרבנית יעל ניצנים והרבנית בת-אל פיקאר, המקנות להן תואר "מורת הוראה" (אישור להנהיג ולהורות הלכה). זאת בסיומן חמש שנות לימוד והכשרה מקיפה, במסגרתן למדו על פי תכנית הלימודים הקלאסית של לימודי רבנות, הכוללים את הלכות איסור והיתר, שבת, נידה ומקוואות, תפילה וברכות, אבלות, וסידור חופה וקידושין. לצד כך, כללו לימודיהן הכשרה להתמודדות עם אתגרי מעגל החיים ועם מצוקות אישיות וקהילתיות.
בטקס השתתפו, נשיא וראש מוסדות אור תורה סטון הרב דר' כתריאל ברנדר, ראש מדרשת או"ת לינדנבאום הרב אהד טהרלב, מנהלת כולל דעה הרבנית חמוטל שובל, ראש בית המדרש של הכולל הרב שוקי רייך, הבוגרות ובני משפחותיהן.
מורות ההלכה החדשות, בת-אל פיקאר ויעל ניצנים | צילום: מעין שושני מרקוביץ
"ההלכה היא מלאת הבחנות" ציינה הרבנית יעל ניצנים, בפתיחת הערב. "האם הסוגייה שלפני היא דאורייתא, דרבנן או מנהג, מה נחשב צורך, שעת הדחק, פיקוח נפש? מה עלול יותר להיפגע: כבוד הבריות או כבוד התורה? ועוד רבות אחרות. ההבחנות האלה חשובות ביותר כדי לכוון אותנו לפסיקה חומלת ורגישה בלי להפוך ל'יס מן' של ההלכה. רובד נוסף של הבדלות בעיסוק הלכתי קשור לשאלות חדשות העולות בעקבות המציאות המשתנה. הפוסק מורה מתוך מציאות דינמית מבחינה טכנולוגית, מדעית, חברתית ותרבותית, וזה לא תמיד קל" היא ציינה. "הפוסקת לא יכולה לעשות את ההבדלות הנצרכות בצורה חדה ומדויקת אם דעתה משובשת. השכרות הזאת היא לא רק כימית, אלא גם ערפול הדעת מרדיפת כבוד או הישג אג'נדות המסכן את טוהר תהליך הפסיקה. העיקר הוא להתמקד בשאלות עצמן ולחתור לתשובה של אמת. הרבנית תפקידה להשתמש בדעת כדי לפתור ספקות ולהביא תשובות לעם ישראל וכולי תפילה שאצליח לעשות כן".
"עם כמות רבניות הטיק-טוק בימינו אפשר לחשוב שתורה באה רק בקלות", הוסיפה הרבנית פיקאר, "אבל מי שרכש תורה בחייו יודע שלא כך הדבר. תורה לא נקנית בקלות, צריך לשבור שיניים ולהיכנס במסירות בשעריה". עוד היא הוסיפה וציינה, כי "כשנראה שגם בין בתי המדרש הפילוג גובר צריך תלמידי ותלמידות חכמים שמסוגלים להכיל את המורכבות, את המחלוקות לשם שמים. בלי פחד, באמונה שהקב"ה יגלה את רצונו במחלוקות שלנו, דרכנו. לא בשמים היא". לבסוף סיכמה ושיתפה: "את אהבת ה' שלי למדתי מאנשים, שכמו רבי עקיבא, פשוט אהבו את הקב"ה והקדישו לו את עולמם וחייהם בלי לשאול האם זה מתאים להם - סבא וסבתא שלי. הם ליווי את בית המדרש כאן לעיתים יותר מרמב"ם ורא"ש. כמעט לא עבר שיעור בו הם לא עלו. פשטות עבודת ה' שלהם נטמעה גם בי".
נשיא וראש מוסדות אור תורה סטון הרב דר' כתריאל ברנדר, ציין במהלך הערב, כי "אמת יהודית בסיסית היא, כי אין המשכיות לתורה ללא חידוש, שכן את התורה לא רק מקבלים, אֶלָּא מַמְשִׂיגִים מחדש בכל דור ודור. אין אנו יורשי התורה בלבד, כי אם בוניה ושותפים פעילים בה, ועלינו לקחת בעלות פעילה על התורה. התורה כוללת בתוכה מתנה אלוקית אך גם אחריות אישית. רק כאשר שני המרכיבים – החיבור ההיסטורי והמעורבות האישית – מצטרפים יחד, יכולה התורה להפוך לכוח חיוני ונצחי בחיינו. הרבנית בת-אל והרבנית יעל, מגלמות את כל דברים אלה – בכבוד שהן רוכשות לקדושת הברית של התורה, בהשתתפות והמאמץ שלהן, בחידושים שלהן המבטיחים את נצחיות התורה, ברוח החלוצית והכישרונות שלהן העוזרים להבטיח את מורשת התורה בתוך עמנו" הוא הדגיש.
"הרצון לחזור לספסלי בית המדרש קיים בלבן של נשים רבות, מעטות מוציאות מן הכוח אל הפועל וחובשות את ספסלי בית המדרש" ציינה במהלך האירוע מנהלת כולל דעה, הרבנית חמוטל שובל. "אין מעשה והתחייבות יותר מובהקים בעולם התורה מאשר ישיבה של חמש שנים בבית המדרש. הרבנית בת אל והרבנית יעל, יחד עם חברותיהן לספסל בית המדרש, לקחו על עצמן התחייבות במילים ובמעשים ממש: הן התחייבו לשבת וללמוד הלכה בצורה המעמיקה והרצינית ביותר, ונבחנו במבחנים בסוף כל נושא. חמש שנות הלימוד המאומץ שלהן באות לסיומן הערב, אבל הלימוד והעמל בתורה לא מסתיימים פה. להיות אשת הלכה בעולם שלנו זו שליחות, אבל היא לא חפה מאתגרים - היא דורשת אומץ וכנות, ולפעמים מרגישה כמו הליכה בארץ לא זרועה".