כתבת "חדשות 13" לירון שמם שיתפה את עוקביה על כך שסביה המנוח זכה לרחוב על שמו בירושלים. הסב, יוסף גוטפרוינד, היה מנרצחי אולימפיאדת מינכן ושמם כתבה על התחושות שעורר בה הזיכרון כשבמרחק מה מהמקום מתרחש מאבק משפחות החטופים.
"אני אף פעם לא בוכה בטקסים של סבא שלי, אבל הפעם כל הדרך לירושלים לא הפסקתי לבכות" שיתפה, "בנסיעה שמעתי שיר שהזכיר לי את דרור אור, שיושב בשבי והמשפחה שלו דואגת, דואגת מאוד. הילדים שלו, איבדו את אימא שלהם שנרצחה, שרדו שבי בעצמם, ומחכים כל כך לאבא שיחזור.
גם אימא שלי, דאגה כך לאבא שלה, יוסף גוטפרוינד, דאגה שנמשכה בערך 30 שעות והזמן הזה צילק אותנו לדורות".
"הצלם ביקש שאחייך לתמונה, אבל אמרתי שאין מה לחייך פה"
"בתור ילדה" כותבת שמם, "כשהתחלתי להבין מה זו הטרגדיה שאופפת אותנו, אני זוכרת שכעסתי מאוד. לא הבנתי איך גולדה מאיר לא עשתה הכל כדי להחזיר את אבא של אימא שלי הבייתה. 52 שנים אחרי, קראו רחוב של שם סבא שלי בירושלים. הגעתי לטקס עם החולצה שעליה כתוב never again פעם אחת. כי הרי הבטחנו לעצמנו שלא שוב, ואז זה קרה. שוב".
עוד הוסיפה ותיארה: "הצלם ביקש שאחייך לתמונה, אבל אמרתי שאין מה לחייך פה. שהרי כמה מאות מטרים מהרחוב הקטן הזה על שם יוסף גוטפרוינד בירושלים, יש מאהל של עשרות משפחות חטופים. אז מה לחייך, אני בכלל רק רוצה לבכות".