ביום שישי האחרון, שעות ספורות לפני כניסת השבת, הגענו להופעה הראשונה של מארינה מקסמיליאן בהיכל התרבות. באמצע ההופעה, כשהגיע השיר "אני הולכת", מקסמיליאן ירדה מהבמה לקול המנגינה הקצבית והקופצנית והחלה להתהלך בין המושבים בהיכל התרבות, מדליקה את הקהל, משחקת באופן מדהים את תפקידה בשיר ומתקילה את הצופים במילים העליזות כאילו היו הם מושא השיר. הקהל משולהב ונרגש מהפאוזה המפתיע ומארינה מדלגת וקורנת.
המסע אל הארץ והילדים שנכנסו לחייה
השילוב של רוך ועדינות עם ווירטואוזיות ודרמטיות משחקים תפקיד מרכזי לאורך כל ההופעה. מקסימיליאן מנתבת בין שירה אינטימית ונוגעת על מסע העלייה לארץ עם שירים כמו "1990" ו"אמא" וממשיכה אל שירה מרגשת על ההיכרות עם גיא מנטש ועל האור שהביאו הילדים לחייה.
מארינה מקסימיליאן בהיכל התרבות צילום: דוד גרנות
כששיר הערש על הארץ חזר לחיים
כשהיא על הבמה, מקסימיליאן מפגינה כישורי משחק מרשימים שסוחפים את הקהל אל תוך עולמה. היא משלבת שירה בשלוש שפות (אנגלית, רוסית ועברית) שמספרות על צדדים שונים בחייה. שיר מיוחד שבו היא משלבת בין עברית לרוסית הוא השיר "עמוק בטל" שכתבה לאה גולדברג. "דווקא לאור התקופה אני רוצה שהקהל ישיר יחד איתי", היא פנתה לקהל ויחד איתו פתחה בשירה משותפת על הארץ כשבשיר משולב גם תרגום מהמם לרוסית.
"כולם יחד בממ"ד - אנחנו לב פועם אחד"
ובכלל, קשה לפספס את הציונות שזורמת למקסימיליאן בדם. בשיר מטלטל שכתבה עוד בשנה שעברה, "חזקים ביחד", היא שרה על הקרע בעם ובלי משים גם חזתה את מה שיגיע בהמשך: "אנחנו נינצל רק אם נישאר חזקים ביחד. נחזיק ביחד, לא משנה באיזה צד ולא ניתן לאף אחד להפריד אותנו, פולין בגדד, כולם יחד בממ"ד - אנחנו לב פועם אחד".
אז אם אתם מחפשים הופעה מקפיצה ופופית אבל לא רוצים לוותר על חוויה עמוקה ואינטימית יותר, כזו שתשאיר אותכם עם טעם של עוד, מארינה מקסימיליאן היא בדיוק בשבילכם.