עזריאל דוד פסטג היה חזן ומלחין חסידי לפני השואה ובמהלכה. הוא השתייך לחסידות מודז'יץ, שהדגישה את מקומו של הניגון בעבודה הרוחנית, ונחשב לאחד הבולטים בקהילה החסידית. את הניגון המוכר "אני מאמין" הוא שר לראשונה בקרון המשא בדרך אל מחנה ההשמדה טרבלינקה, שם נרצח על ידי הנאצים. בשארית כוחותיו שר פסטג את המילים "אני מאמין בביאת המשיח" והצליח לסחוף את יושבי הקרון. פסטג, שידע שהוא עלול למות בקרוב, ביקש מהנוסעים צוואה: מי שיינצל מהתופת ויעביר את הניגון לאדמו"ר ממודז'יץ השוהה בארצות הברית, יזכה במחצית חלקו בעולם הבא.
הלחן שנוצר בנסיעה למחנה ההשמדה
אחד היהודים שהצליח להינצל רשם את תווי הניגון והצליח להעביר אותם לרב המדובר, והלחן התפרסם והפך לאחד המוכרים ביותר, עד היום. כעת, במסגרת פרויקט משותף לציון עשרה בטבת תשפ"ד, המרכז "יד ושם", הזמר שולי רנד מגשים את צוואתו של החזן פסטג שנספה בשואה ומבצע את הניגון עם הלחן שנוצר באותה נסיעה אל המוות.
האזינו: שולי רנד מבצע את "אני מאמין" לזכרו של החזן שנספה בשואה