יהורם גאון מתמוגג: "שומעים מהמפקדים טקסטים תנ"כיים לפני היציאה לקרב"

יהורם גאון: אפילו התורה ממלאת את הלוחמים בתעצומות נפש

בפתח השבוע העשירי למלחמה, חתן פרס ישראל והזמר האגדי יהורם גאון מפרסם דברים נוקבים על מצב, וכותב כי משהו קרה לנו, "וזה לא רק היחד המופלא, שבא לנו מן הכאב והמראות הנוראים". בפוסט שהעלה לחשבון הפייסבוק שלו, הוא מתאר את תעצומות הנפש של הלוחמים.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאצפו בתיעוד: הדלקת הנרות בלב עזה והברכה המרגשת של האלוף

  07/12/23 21:48

"פתאום מול הלא הנודע המבעית שנחת על ראשינו, נוספה הדרה למפקדים שלנו ההולכים תמיד בְראש הטור הלוחם. ההירואיקה ההיסטורית של תש"ח חוזרת כאן בתפארתה, נשק האין ברירה חוזר להניע גייסות, אפילו התורה כאילו נחפזה ובאה להצטרף אל הרבה מן הלוחמים וממלאה אותם בתעצומות נפש ואנו שומעים מן המפקדים בטרם יציאה לקרב טקסטים תנ"כיים שמחזירים אותנו לעצמנו, אחרי שברחנו ממי שאנו באמת".

החיילים שלנו הופכים לחיילים בשלשלת הדורות של הגיבורים

גאון כותב כי הוא מעריץ את המסירות והדבקות במשימה להמשיך ולרוץ קדימה בלי רוח גבית, "דווקא כי באולפנים ובעיתונים שבבית מאחור, מהדהדים טקסטים כמו 'לא רואים את הסוף' 'לא תהיה תמונת סיום' 'ניצחון לא יהיה פה', 'סינוואר לא ירים ידים' ואז נראים לי עזי הנפש שבתוך האש, גבורים פי כמה לנוע בעוז קדימה כשמאחור רודף אחריך ה'בית' עם אי בטחון מצמית. ובא לי להשתוחח אפים בפני הלוחמים עזי הנפש שלנו שמתעסקים רק במה שעכשיו, ולא במה שיהיה אחרי הניצחון". הוא ממשיך ומספר על החיילים שמציבים דגל ישראל בכל מקום אליו הם מגיעים ומדליקים נרות חנוכה ושרים התקווה.

"והם הופכים חוליה בשלשלת הדורות של גיבורי ישראל בכל הזמנים. הם התפארת שלנו על כל החֵילות. והם לוחמים את המלחמה הגורלית מכולן, על דמותה של ארץ מולדת. ואני מרחף בדמיוני, וחושב כמה יפה היה אם אלה שמחזירים לנו ביפי נפשם ועוז רוחם, ארץ אבודה ששכחנו אותה בשיגרת יומנו, והם מחזירים לנו אותה, בחירוף נפש, אל מקומה הטבעי הראוי והנכון".

לוחמי כפיר ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

לייחל שהלוחמים ימשיכו להנהיג אותנו גם אחרי המלחמה

הזמר חותם במשאלת לב: "כמה נכון לרצות ולהאמין ולייחל שהם! כן הם! יהיו אלה שימשיכו גם בשלום להוביל אותנו, עם דגל ישראל לא רק בִּמקומות כבושים אלא בנשמה. כמה נפלא שימשיכו ברצף השליחות שבשדות הקרב, להנהיג אותנו גם אחרי המלחמה ממש כמו שהם עושים זאת בצניעות בעת המלחמה, שיובילו אותנו הלוואי הלאה ,שישמרו עלינו מפחד פתע, שיהיו ערים ונכונים כמו שהם עכשיו, ושיצעידו אותנו קדימה ברוחה של הארץ האמיתית, שנבלעה בגלי יהירות התנשאות ואינטרסים אישיים, ושיחזירו אותנו אל הימים בהם רק נָתַנּוּ לארץ, בלי לצָפות ממנה שתיתן. הלוחמים עכשיו למעננו לא מחשבים חישובים, לא מחברים חיבורים לא מתכננים תיכנונים כפועל יוצא מפעילותם בחאקי, הם נטו אהבת המולדת פריחתה ושגשוגה, והם משלמים על כך עכשיו בחייהם והם יותר מכולם ראויים לעמוד בראש, ולהוביל אותנו בימי השלום שיבואו, כי הם מביאים לנו אותם על מגש של כסף".