השבוע נערך טקס פרסי אקו"ם בתחום המוסיקה הפופולרית בהנחייתו של יאיר ניצני, בניהולו המוזיקלי של אייל מזיג ובהפקתה של לימור נתח. בין הפרסים השונים שחולקו, הוענק לזמר אבי אברומי פרס מלחין השנה. רגע אחרי הזכייה המרגשת שוחחנו איתו על הקריירה, על השיר של יסמין מועלם ועל תהליך הגיור.
אפשר לומר שזו השנה שלך.
"אל תגיד את זה, זה מפחיד אותי", הוא נבוך, "הלוואי שכל השנים זה יהיה שלנו".
יסמין מועלם שרה עליך "הלוואי והייתי יותר כמו אבי אברומי". באמת שווה להיות אבי?
"וואו, אתם לא יודעים כמה לא", הוא צוחק, "שמע, אני טיפוס בעייתי, זה נראה מהצד שהכל טוב, אבל יש לי הרבה התקפי חרדה משלי. יש משפט שאומר 'מים גנובים ימתקו', זה כמו 'הדשא של השכן ירוק יותר'. אני מבין מה יסמין אומרת, אבל באותה מידה אני מקנא ביסמין - בגאונות שלה, במוזיקה שלה, בבן אדם שהיא, בזה שיש לה משפחה וילדים".
עברת תהליך של גיור. היה קשה?
"הרגשתי מאוד חלק ומאוד מחובר, זה היה מה שהניע אותי ונתן לי כוחות", הוא משתף, "זה תהליך מאוד מאוד קשה, זה לא קל. תהליך של שנה וחצי".
איזה רגעים זכורים לך ממנו?
"שאתה חוזר הביתה ואתה הולך למשפחה מארחת, במקום להגיע ישר לאמא ולעשות סופ"ש שלם אצלה".
זכורים גם רגעים טובים?
"החברים שהכרתי, כל המצוות שלקחתי על עצמי. הרגשתי מחובר הרבה יותר לאלוהים, כל הרגעים שעמדתי ליפול והרגשתי כל כך מחובר שלא נפלתי".
יש עוד שיר על הפרק?
"יש שני שירים בדרך שמדברים על האמונה והחיבור, בתקווה שיצאו בשנה הקרובה".