התיאטרון הלאומי "הבימה" בשיתוף עם תיאטרון "השעה" לקחו סיכון שבחרו להשקיע בהפקה מחודשת למחזה התקופתי 'קזבלן'. אותו מחזמר שהפך את יהורם גאון ואחריו עמוס תמם לשחקנים בכירים בתיאטרון הישראלי. בשיחה שקיימנו עם טל מוסרי (משחק את קצין המשטרה) הוא שיתף אותנו בתחושות בתחילת העבודה בחדר החזרות על המחזה: "אני מודה, אל תגלה. חשבתי שהמחזה הזה לא רלוונטי, הוא נכתב בקום המדינה".
ברגע שהתחיל המחזה ועלה על הבמה פיני קדרון (משחק את מושיקו, המספר) בתפקיד משחק יוצא מן הכלל, התברר כי כל חלק שנראה מיושן הופך להיות מחודש ועדכני ביחד עם אירועי התקופה. בחלק מהסצנות על הבמה, הקהל באולם רובינא ממש הגיב למתרחש כאילו הוא חלק מההצגה, לא היה יכול להישאר אדיש לעוול שמתרחש לעולים בשכונה ביפו.
למי יש יותר כבוד?
השירים האהובים של המחזמר ששגורים בלשון של כולנו: "כל הכבוד", "כולנו יהודים", "דמוקרטיה", "יפו", "רוזה" ונוספים גורמים להנאה מהשקעה בימתית של שירה, תפאורה וריקודים שלא מביישים את ברודווי ובמקביל לחשוב לעומק על המילים שרק לכאורה קלילות אך עם משמעות אדירה לימינו.
קזבלן צילום: ללא
סיכון נוסף שלקחו בהפקה היא להציב את אחד הזמרים הבולטים של השנים האחרונות, איתי לוי, בתפקיד הראשי (קזבלן) שאין לו ניסיון בעולם המשחק בכלל. ההימור משתלם בזכות רפרטואר השירים המוצלחים של "קזבלן", לשמוע זמר מקצועי שר את "כל הכבוד", "רוזה", "יש מקום" ו"קזבלן" מעניקים להם עוד נפח ששחקן מוזיקלי לא תמיד יכול להעניק. כמובן שלאיתי יש עוד כברת דרך לעבור כשחקן, אך כתפקיד ראשון בתיאטרון, על אחת הבמות הגדולות בישראל ובתפקיד ראשי ללא ספק הוא עושה מה שרבים לא היו מצליחים.
איתי לוי בקזבלן צילום: ללא
העלילה בעיבוד החדש קלילה יותר, פחות מאיימת מעיבודים קודמים. השסע העדתי מוגש בצורה רכה יותר מהפקות קודמות של המחזמר ועם נגיעות של הומור על כל העדות בחברה הישראלית. המחזה מנסה להסתיים באופטימיות שבו קצין המשטרה (טל מוסרי) אומר לקזבלן (איתי לוי) שעכשיו המדינה רק הוקמה אך בעתיד הפערים יצטמצמו. הקהל לא נשאר אדיש וצעק או צחק לנאמר על הבמה ואולי זה היתרון של המחזה שלמרות שעלולים לחשוב שהוא מיושן ותקופתי - אף אחד לא יכול להישאר אדיש אליו.
רוזה וקזבלן צילום: ללא