ג'קי לוי, הדובר הבלתי רשמי של המסורתיות הירושלמית, נכנס לשנתו ה-60. בראיון אמצע החיים הוא מספר לאבנר שאקי איך הקורונה הולידה לו מופע על שנות ה-70 שמפעים גם את ילדי דור ה-Z, למה המסורתיות היא אחד הדברים הכי טובים שקרו לנו, מה קורה לפועלי בניין ששומעים מאוואלים, ומה אמר לו דני סנדרסון ששינה את חייו לתמיד.
צפו בסרטון מאת רגע של חוכמה:
המסורת היא המפתח לשלום
ג'קי לוי מסביר על החיבור החזק שנוצר בין עם ישראל למסורת: "יום אחד מדינת ישראל הבינה שהמסורת היא גם המפתח לשלום, עם השכנים. וגם המפתח לשלום בינינו. כל פעם שמשה חבושה או יחיאל נהרי נותנים מאוואלים אתה יודע מה קורה? פועלי בניין מגיעים נצמדים פה לחלונות ושואלים, מי זה המכשף המטורף הזה? כי נכון לעכשיו בעולם הערבי, אתה לא מוצא התמודדות כזאת עם נכסי צאן ברזל עתיקים שיש בתרבות הערבית, את מה שיש פה בבקשות".
לוי מספר כי החיבור שלו לבית כנסת מאז ומתמיד היה חזק. "תמיד הייתי סוג של מהרהר, תמיד שמתי את עצמי קצת בחוץ והרהרתי על מה שאני רואה. בבתי כנסת זה המבוע של רוב הדימויים שיש לי. אין מקום שמפרנס את האסוציאציות שלי כמו בית כנסת".
התקרית בתפילת המוסף בבית הכנסת
בשבת האחרונה חלה תקרית מעניינת בבית הכנסת שלו בשכונה: "היה לי חיוב על האבא, ועברתי לפני התיבה במוסף. ותוך כדי שאני עומד חזן במוסף, אחד הילדים שיחק והעיף כדור בניגוד לכללי בית הכנסת לכיווני. הוא הרים לי לוולה. בכללים של השכונה שאני גדלתי בה הייתי חייב להרים רגל ימין ולהביא וולה ושיפגע איפה שיפגע. כשהתאפקתי ולא הרמתי את הרגל לוולה שהוא באמת הכין לי, אמרתי על זה ועליי עוד אומרים שאני דתי לייט".