איזור התעשייה: הכירו את רחלי אייזדורפר

מנהלת השיווק והפרסום בתאטרון היהודי "אספקלריא" קצת מאוכזבת מכך שלא המשיכה בעולם המשחק, אך מי יודע, אולי עוד נמצא אותה גם על הבמה ולא רק מאחורי הקלעים

חדשות כיפה חדשות כיפה 21/08/13 11:02 טו באלול התשעג

איזור התעשייה: הכירו את רחלי אייזדורפר

רחלי אייזדורפר (29) נשואה לקובי ואמא לעילאי, מתגוררת בשכונת רחביה בירושלים. מנהלת שיווק ופרסום בתאטרון הרפרטוארי היהודי וביה"ס למשחק - "אספקלריא".

איך התחלתי, מה עשיתי קודם: למדתי באספקלריא במחזור הראשון, לימודי משחק, משם המשכתי בלימודי חינוך מיוחד ב'מכללה' בבית וגן, כדי להמשיך לדרמה תרפיה וכדי לשכלל את התחום לקחתי קורסים גם בליצנות רפואית ופסיכודרמה. תוך כדי לימודים עבדתי כמנהלת משרד במשרד פרסום חרדי קטן שנסגר, שם התקדמתי מהר לניהול שיווק ומדיה. נמשכתי לתחום והתגלגלתי לתקציבאית במשרד הפרסום הירושלמי 'פוליטי'- הפונה למגזר הכללי. שם הקמתי בין השאר מחלקה למגזר דתי. גייסתי לקוחות כמו מרכז מורשת בגין, רשת כלי זמר, גינות העיר, אספקלריא ועוד. התחתנתי ונסענו לירח דבש ארוך בנפאל והודו, חזרתי עם החלטה לעבוד במגזר. משם נחתתי ל'אשחר ותקין', משרד פרסום מגזרי דתי, כמנהלת לקוחות. גייסתי וטיפלתי בלקוחות גדולים מהמגזר הכללי. כמו: מוזיאון הילדים בחולון, בנק מרכנתיל, פארק תעשיות אריאל, ביה"ח אלין. ומהמגזר הדתי: מדרשת הרובע, ביה"ס לסיעוד שערי צדק, בית טובי העיר, אספקלריא ועוד. בין השאר הרמתי יחד עם צוות אשחר המקסים ירידי לימודים ואופנה בבנייני האומה.

הישגים מרכזיים שאני גאה בהם:

1. היכולת לתווך בין המגזר הכללי לדתי. לקוחות שהבאתי מהמגזר הכללי "לדבר" עם המגזר הדתי ולהיפך. להצליח למתג את המגזר הדתי כמגזר איכותי, משכיל, שחלקו באוכלוסיה גדול יותר ממגזר חרדי (לפי נתוני TGI), שאנחנו צורכים לא פחות משאר האוכלוסיה בתחומי התרבות, בילויים והמזון ושיש דרכים ממוקדות לדבר איתנו שיביאו איתם קהל עצום. כל לקוח כזה, שהיה לי חלק בהכרות שלו עם המגזר הדתי וגרמתי לו לרצות "לשוחח" איתנו, היה הישג מקצועי אדיר מבחינתי.

2. הצלחה עם לקוחות. מטרות שהוצבו בתחילת קמפיין והצליחו- היו הישג מרשים. הידיעה שעזרתי לעסק להתרומם בזכות היעוץ, הליווי וההכוונה שלי. כמו גידול ברישום ללימודים מאז תחילת עבודה משותפת והישגים של לקוחות בהם ראיתי בבירור את החלק שלי בהם- היתה זו תחושה שתקציב הפרסום שהושקע לא היה לחינם.

3. השקת פרימיירה למגזר הכללי והדתי בהצגות התאטרון של אספקלריא- כחלק ממיתוג אספקלריא בשנה האחרונה כתאטרון רפרטוארי העומד לצד התאטראות הגדולים. כמו הבימה, הקאמרי וכד', ראיתי לנכון להשיק הצגות חדשות למבקרי תרבות, אישי ציבור ומובילי דעת קהל הן במגזר הכללי והן במגזר הדתי, בכדי לתת במה לתאטרון יהודי איכותי בכל רחבי הארץ. הפרימיירות הראשונות של ההצגה "שעיר לעזאזל" של אפרים קישון (בבימויו של בן לוין, אחיינו של חנוך לוין, שחזר בתשובה ועם שחקנים מהבימה, הקאמרי, והסדרות עספור ותמרות עשן. כמו: איצ'ו אביטל, יאיר להמן, ניר מנקי ועוד) - הוכתרו בהצלחה ונראה לי שעוד תשמעו הרבה את השם אספקלריא גם במגזר הכללי- חילוני וגם אצלנו במגזר.

פספוס אחד בקריירה: שלא נשארתי על הבמה אחרי שסיימתי את לימודי המשחק באספקלריא. אני מוצאת את עצמי תמיד חוזרת למקום הזה. זה בוער בי. הלב נצבט לי כל פעם כשאני רואה הצגה/ שחקנים על הבמה. יש כח בבמה, יש יכולת להעביר מסרים בצורה מוחשית יותר, חזקה. אם זה דרך כאב, כעס או הומור. דרך עוקצנות מתובלת או לטלטל אנשים מהשגרה ולגרום להם לחשוב, סופסוף, על מה שהם שמעו כרגע. זה יותר חזק, לדעתי, מנאום של איש ציבור או שיעור של איש חינוך. אני רואה בבמה כלי להעברת מסרים. עולם התאטרון מאז ומתמיד היה קרוב לליבי. ועכשיו, זה קרוב מתמיד. ואולי זה עוד יקרה. חגי?! עד שחגי יענה, צוות הנהלת התאטרון והשחקנים בו משמשים לי קהל ואני משגעת אותם בכל יום מחדש.

רגע אחד לנצור: יש כ"כ הרבה רגעים. החתונה. הלידה. מפגשים מרגשים עם אנשים מיוחדים וחשובים.

אבל ישנו רגע אחד שאני רוצה למסגר את התחושות שלו, כדי שהרגש לא יתקהה עם הזמן. תפילת הנשים בביה"כ בנווה דקלים, ערב הגירוש. עוצמות שאפשר היה להרגיש באוויר. התחושה שהמשיח מחכה ליד הדלת והיאוש ברגע שהרב אבינר מברך בבכי ועושה קריעה. תפילה שאנלא רוצה לשכוח. מלאה באמונה, אכזבה. תהיות. מין דואליות כזו שמסכמת את תקציר חיינו.

מה את עושה כשאת קמה בבוקר: קודם כל- הליכה. גן סאקר בבוקר זה כוס האספרסו שלי. נותן כוחות מהסוג האיכותי לכל היום. אח"כ זה זמן איכות להשתולל עם הבן שלי עם שירי ילדים ברקע, רגע שנותן אנרגיות להמשיך את היום. ואם בעלי עוד לא יצא לעבודה/ללימודים- אז ארוחת בוקר משפחתית. בסה"כ הבוקר אצלנו שמח.

מה את הכי שונאת בעבודה שלך: שיש רק 24 שעות ביממה ויש כ"כ הרבה דברים שאני רוצה להספיק לעשות. אספקלריא מלאה במגוון אפשרויות לפיתוח התרבות היהודית וכל הזמן עולים רעיונות חדשים.

איך נראית השבת שלך: לרוב משפחתית ורגועה, זמן לשיחות טובות, לאורחים, למפגש ארוך ומשלים פערים עם חברים. וכמובן הרבה זמן בגני שעשועים... רגעים נטולי מיכשור.

מודל לחיקוי במקצוע: בסביבת המקצוע שלי, יש לי 2 מודלים לחיקוי. אחד בתחום ממנו אני באה ואחד בתחום בו אני נמצאת כעת.

1. יורם לוי - עד לא מזמן, סמנכ"ל קריאייטיב במשרד הפרסום הגדול באומן בר ריבנאי, חובש כיפה, משלנו. פגישה אחת איתו וראיון שקראתי איתו לימדו אותי המון. למרות ההצלחות שלו, ויש לו לא מעט. הוא הגיע גבוה בתחום הפרסום. נחשף לכל ועשה כמעט הכל בתחום. פגשתי אדם צנוע מאוד ששומר על עולם הערכים שלו, בשונה מאוד מהמקובל בענף הפרסום. בענווה גדולה הוא הצליח להגיע לתפקידים בכירים ועדיין לשמור על אורח החיים שלו. עוד הקסים אותי, שהוא ידע להגיד לעצמו מתי לעצור, למרות כל האקססוריז מסביב. המשכורות הגבוהות, התנאים, המעמד והיוקרה לא סינוורו אותו מלקום ולעזוב כשהרגיש שזה כבר לא הוא וזה לא חלק מהאמת שלו. הוא לא פחד להתחיל הכל מהתחלה, רק שזה "יתאים לדנ"א שלו", לפי הגדרתו.

2. חגי לובר - שחקן, מנכ"ל ומייסד תאטרון אספקלריא. היכולת שלו להקים מכלום, מיזם פורץ גבולות כזה, לשכלל אותו וכל הזמן לפתח אותו לצד מרימי גבה ואנשים שלא האמינו שזה יצליח. להצמיח פנינת תרבות במקום שלא היה בו ועם כל זה לשמור על ערכים ועל קו מנחה לאורך כל הדרך, גם אם יש בזה הפסדים. אני לומדת ממנו איך לשמור על עצמך, על איזון. לא לאבד את עצמך בתוך כל הקולות שיש בחוץ ולהאמין שזה יצליח. בזכות כאלה אנשים- נגיע רחוק, למקומות נכונים. כי האמת מנחה אותו והיצירתיות. ולא רק דברים חומריים.

הלוואי והאמת תמיד תנחה אותי, שלא אסתנוור מכל מיני קישוטים ברקע ושלא אפחד להעיז.

איפה את בעוד עשר שנים: אולי על הבמה, מי יודע?! החיים מגלגלים אותך לכ"כ הרבה מקומות, שאין לדעת. באספקלריא יש כ"כ הרבה לעשות, ליצור, לגעת. המקום בצמיחה מדהימה ואני רואה את עצמי נשארת בתחום וגדלה איתו, כי הוא מרתק וקרוב לליבי.

איך את רואה את מצב התעשייה בימינו: אנחנו בתקופה מבולבלת. מצד אחד- אנחנו רוצים תרבות ועיתונות יהודית איכותית, מצד שני- לא כל דבר מתאים לנו מבחינת הערכים ואורח החיים שלנו. כדי ליצור תרבות יהודית ועיתונות יהודית איכותית. כמו: הצגות, מופעים, זמרים , אומנים, ספרים ועיתונים עם תכנים נקיים/יהודיים. הציבור צריך לצרוך את אלו. לתת למתחמי התרבות היהודית והעיתונות המגזרית להבין שיש צורך במענה הזה. עצם הביקוש, ישכלל וירחיב את התרבות היהודית והעיתונות המגזרית ויאפשר מקום ליצירה יהודית להתפתח. אנחנו צריכים לתת יותר אמון ב"מוצרים מגזריים/ יהודיים" ולא להרגיש שזה בינוני מדי ולא מספיק, יש לנו כאן הרבה הצלחות. אנשי תקשורת, אישי ציבור ומובילי דעת קהל מהמגזר שלנו, שהם לא "בינוניים" בכלל. אז בואו נאמין במגזר שלנו יותר וגם ביצירות שיוצאות ממנו. אנחנו רק נרוויח מזה.

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן