אלישיב רייכנר (37), נשוי ואב לחמישה. מתגורר בירוחם.עיתונאי ב'מקור ראשון'. כותב טור באתר 'צו פיוס' ובעלון 'מצב הרוח'. אחראי על לוח השידורים ב'ערוץ מאיר' בטלוויזיה. עוסק בכתיבת ספרים עיתונאיים.
איך התחלתי, מה עשיתי קודם: בישיבה התיכונית התחלתי לכתוב מקאמות לעיתון 'זרעים' בעידוד העורך דאז, אורי אורבך. בישיבת ההסדר היה לי טור סאטירי ב'הצופה' יחד עם חנוך דאום, ופינה שבועית ברדיו של ערוץ 7. אחרי כמה שנים בישיבה התחלתי ללמד בבית ספר בירוחם ובמקביל לכתוב מעט בעיתון נקודה. 'מקור ראשון' הוקם אז מחדש וביקשו ממני להיות שותף בכתיבת המדור הסאטירי שערך אבי סגל. אחרי מספר חודשים, העורך דאז עמנואל שילה ביקש שאתחיל לכתוב כתבות, ומאז אני שם. בהמשך הדרך היו תחנות גם במדיה הטלוויזיונית - בערוץ התכלת, בעריכת התוכנית 'פרשת דרכים' ל'רשת', והיום ב'ערוץ מאיר'.
חוויות כתיבה משמעותיות: כתיבת הביוגרפיה של הרב עמיטל זצ"ל - 'באמונתו'. חוויה בלתי נשכחת שזיכתה אותי בעשרות שעות של שיחה עם אישיות יוצאת דופן שהותירה עלי הרבה רושם. גם כתיבת הספרים על המאבק של מתיישבי גוש קטיף (כתום המאבק), ועל הרופא שמואל גיליס הי"ד (רופא בדם), היו חוויה מיוחדת. בעיתון, אני אוהב במיוחד לכתוב את טור הפריפריה 'רחוק מהעין' שהתחלתי לכתוב לפני שבע שנים בעיתון 'נקודה', והעברתי ל'מקור ראשון'. טור חברתי שנולד דווקא בעיתון המתנחלים.
טעויות בדרך: נכנסתי לעימות מיותר עם ח"כ מיכאל בן ארי אחרי שהוא סילף דברים שאמרתי בראיון ברדיו. הייתי מוותר על העימות הזה.
רגע אחד לנצור: הסיקור מהשעות הקשות של עקירת כפר דרום בגוש קטיף. זה היה יום חמישי בערב והעיתון היה צריך לרדת לדפוס. הכתבתי לעורך אמנון לורד מהרגעים האחרונים בבית הכנסת של הישוב והכול נעשה בשיחת טלפון, כמו דיווח ברדיו.
מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר: אחרי התפילה, בימים שאני לא נוסע מחוץ לירוחם, אני רץ חצי שעה. הרעיונות הכי טובים לכתיבה באים בריצה.
מה אתה הכי שונא בעבודה שלך: לנסח התחלות של כתבות מגזין, ולמצוא רעיון אקטואלי לטור פובליציסטי בימים שלא קורה בהם כלום.
איך נראית השבת שלך: תפילות בסניף בני עקיבא בירוחם, סעודות משפחתיות עם הילדים ועם אורחים, וחברותא אחר הצהריים עם חבר מבוגרי הסניף.
מודל לחיקוי במקצוע: שני אורים - אורבך ואליצור, וחגי סגל אחד.
איפה אתה בעוד עשר שנים: בעזרת ה' מקווה להמשיך לשלב סוגים שונים של כתיבה על דברים חשובים ומעניינים ולהיות מחובר גם לעולם של עשייה חברתית.
איך אתה רואה את מצב התעשייה בימינו: נהוג להתלונן על מצב התקשורת בכלל והעיתונאות הכתובה בפרט אבל מצד שני, יש היום יותר אפשרויות מבעבר. יש אתרי אינטרנט, עיתוני סוף שבוע שלא עומדים להיעלם, וגם יותר תחנות רדיו וטלוויזיה.