בקומה מתחתינו בבניין שגרנו בו בקריית שמונה הייתה לנו שכנה זקנה עם לב ענק ומהבית שלה יצאו כמעט בכל השבוע ריחות מדהימים של תבשילים שהכינה. אחת לתקופה הייתי דופק על דלת ביתה שהייתה תמיד פתוחה והיא הייתה מזמינה אותי ומייד אורזת צלחת. "תאכלו, תביא גם לאשתך ולילדים המתוקים" הייתה דוחקת בי.
ועם הזמן הכניסה אותי למטבח ולימדה אותי את רזי הסודות של התבשילים הטעימים שלה. כזה הוא הדג המרוקאי שהכינה איתי ומאז בכל שבת הוא עולה על שולחננו, גם אחרי שעזבנו את קריית שמונה לעכו.
אצלנו בבניין שבו מרבית התושבים הם משפחות יוצאות מרוקו היו כללים מסורתיים-עדתיים ברורים. אסור לעשות ספונג'ה במוצאי שבת וכשאתה שואל את השכנים מהדירה ממול מה הם הריחות המעולים שיוצאים להם מהבית או מספיק שתחמיא בקטנה לשכנה אחרת על האוכל ומייד הם ידחפו לך צלחת עם המעדן שהכינו. א-ווילי, שלא יהיה עין. חס וחלילה.
בתאבון.
מצרכים:
דגים (פילה או חתיכות) של אמנון, בורי או סלמון.
חצי ראש שום
פפריקה מתוקה
תבלין לדגים (כדאי, לא חובה)
מיץ לימון טרי
חצי כוס שמן
צרור כוסברה
מלח/פלפל
פלפל חריף
מעט רוטב עגבניות
פרוסות גזר ועגבניות חתוכות.
פרוסות תפוח אדמה אדום.
אז מה עושים עכשיו?
כדאי להמליח את הדג במלח ולימון בהשרייה של כחצי שעה לניקוי הריח. לא חובה. אנחנו מוותרים לרוב על השלב הזה.
כותשים חצי ראש שום לקערה ומוסיפים אליה חצי כף פפריקה מתוקה, 2 כפות תבלין דג חריימה, מיץ לימון סחוט מחצי לימון, קצת מלח, חופן כוסברה קצוצה, כף רוטב עגבניות וכוס מים. מערבבים הכל היטב.
מחממים חצי כוס שמן בסיר ומטגנים את פרוסות תפוחי האדמה שיהיו פרוסים בתחתית הסיר. אחרי הטיגון מניחים מעל את הדגים ובין לבין מקשטים בפרוסות הגזר והעגבניות. שופכים מעל הכל את הרוטב שהכנו ואחרי הרתחה יפה נותנים לדג להתבשל כחצי שעה או עד שהגזר רך. (אפשר להוסיף לפני ההרתחה כוס וחצי מים כדי שיהיה יותר רוטב לדג).
יאיר קראוס הוא כתב בצפון ולענייני איכות סביבה, חקלאות ובריאות בעיתון מקור ראשון
לכל המתכונים של "קרובים לצלחת"