אחת התופעות המבלבלות ביותר בזמן איום טילים היא השינוי בתיאבון. חלק מכם בטח שמו לב לכך שהם מאבדים תיאבון כמעט לחלוטין, אחרים מרגישים דווקא צורך לאכול יותר מהרגיל, ולפעמים אותו אדם נע בין שני המצבים בתוך זמן קצר. התחושה הנפוצה היא שמשהו השתבש, שהשליטה נעלמה או שהתהליך נפגע. אז בואו נבין מה קורה לנו.
הגוף מגיב ללחץ במגוון דרכים: אין תגובת אכילה אחת נכונה
המחקר מראה שהבלבול הזה נובע מהנחה שגויה. אנחנו מצפים שלסטרס תהיה תגובת אכילה אחת ברורה, בעוד שבפועל הגוף האנושי מגיב ללחץ במגוון רחב של דרכים. סטרס חריף נוטה לעיתים לדכא תיאבון כי הגוף נכנס למצב הישרדות ומפנה אנרגיה להתמודדות עם סכנה. סטרס מתמשך יכול דווקא להוביל גם לעלייה וגם לירידה באכילה. כלומר אין תגובה אחת נכונה.
המצב הייחודי של מתקפת טילים יוצרת מצב פיזיולוגי מורכב במיוחד. זה לא סטרס רגעי שמסתיים, וזה גם לא סטרס כרוני יציב. מדובר בגלים חוזרים של איום. כל אזעקה מפעילה מחדש תגובת סטרס חריפה, אך בין האזעקות הגוף לא חוזר לחלוטין למצב מנוחה ונשאר בדריכות.
מערכת העצבים שלנו נעה שוב ושוב בין הפעלה סימפתטית חדה לבין הפעלה הורמונלית מתמשכת. המעברים האלו יוצרים תנודות במנגנוני רעב ושובע ולכן התיאבון עשוי להשתנות אפילו במהלך אותו יום. בנוסף, אצל חלק מהאנשים אכילה עוזרת להפחית מתח, ובמקביל עומס ודריכות פוגעים זמנית בקבלת החלטות ולכן אוכלים יותר באופן אוטומטי.
חשוב לדעת ששינוי זמני באכילה לא אומר שנכשלתם ולא מבטל תהליך ירידה במשקל. זו הסתגלות של מערכת העצבים למצב חריג, וברוב המקרים כשהסטרס יורד גם הוויסות חוזר. כדיאטנית אני רואה עד כמה דווקא בתקופות כאלה אנשים צריכים פחות ביקורת עצמית ויותר הכוונה יציבה וחומלת. אם אתם מרגישים שהתיאבון יצא מאיזון או שתהליך הירידה במשקל התערער, אפשר לעבוד על זה יחד בליווי מותאם בקליניקה.
טלי כהן שמש, דיאטנית ומומחית לירידה במשקל בשיטה מבוססת מדע ומותאמת אישית.