חורף, לילות ארוכים, יש זמן להכין בצק ולחכות לו. פעם מישהי פגשה אותי ואמרה שהמתכונים שלי קלים מדי, הפעם נראה אולי מסובך אבל ממש לא. דורש אימון להגיע לשלמות. קבלו אותו:
קובנה ב2 גרסאות עם בונוס.
גרסה א' – למשקיענים- קובנה אפוי פתוח.
מצרכים:
1 כף מלח, 1 קג' קמח, 1 ו1/2 כפות שמרים יבשים, 7-8 כפות סוכר, 2-3 כוסות מים חמימים.
אופן ההכנה:
שמים בקערה את המלח, הקמח, השמרים, מערבבים קלות את השמרים לתוך הקמח. מוסיפים את הסוכר ומערבבים. מוסיפים את המים בהדרגה, לבצק חלק וגמיש- לא מימי!!! (לפעמים מספיק 2 כוסות אז לא להכניס הכל ביחד) נותנים לתפיחה. כשתופח, עיבוד נוסף והתפחה. מחלקים את הבצק ל5 חלקים על משטח משומן, מרדדים לעלה, מורחים עליו 1/5 מרגרינה בטעם חמאה (אפשר גם פחות) מגלגלים לרולדה ואפשר לקשור אותה כמו לחמנייה. מניחים בתבנית אפיה עם נייר אפיה. מורחים בביצה ואופים ב180 מעלות עד שמוזהב מכל הכיוונים.
גרסה ב' קלי קלות+ בונוס.
מתכון בצק כנ"ל בשינויים קלים:
2 ו1/2 כפות שמרים במקום מה שכתוב, ואחד אבקת אפיה.
שימו לב למים:
שמים מים חמימים עד שהבצק מימי ודביק. (כפפות חד פעימות, זוכרים?) נותנים לתפיחה, אפשר פעמיים. משמנים סיר של קובנה במחמאה (בנדיבות) לוקחים גוש בצק ומניחים בסיר (מגיע עד לחצי של הסיר) מכסים ונותנים לתפיחה נוספת. כשתפח - מושחים בביצה, אופים באותו חום עם מכסה פתוח. כאשר מזהיב מלמעלה, עושים חורים עם מזלג ושמים חתיכות מרגרינה מחמאה מלמעלה ואופים עוד כ10 דקות. מוציאים והופכים על רשת, ולכל הטועמים מסבירים שכנראה יש לך נשמה תימנית…הבונוס הוא שאם נשאר מהבצק בידים רטובות, מטגנים ממנו לביבות תימניות בשם זלביה או גלובה במחבת עם שמן חצי עמוק. עם קצת דבש או מייפל מלמעלה מנצח כל סופגניה.
* המדור בית חם מתפרסם אחת לחודש בעיתון חדשות בנימין