כבר סיפרתי שגדלתי בבית מלא ניחוחות אפיה. אמא שלי היקרה אפתה עוגות טעימות, פרסה אותן לפרוסות מדויקות, והמגוון הרחב שהכינה, יצר מראה בלתי נשכח, והריח, אוי הריח. כך גדלנו אחי ואני על ניחוח המטבח ההונגרי, וספגנו אל תוכנו את ריחות האפיה המופלאים שלו. לכל ארוע הגיעה אמא עם מגש עוגות ועוגיות מעשה ידיה. השכנות, וכל האנשים במקום בו גרים הורי, התחננו שתהפוך את התחביב למקצוע, כדי שיוכלו להנות מהמאפים גם מבלי להזמין אותה לכל שמחה שלהם.
היום, כולנו, האחים והאחיות, מרגישים חופשי במטבח, וכל ארוע משפחתי הוא מפגש של כולם כצוות מקצועי מיומן. כולם אופים, מבשלים, עורכים ונהנים. אני הפכתי את זה למקצוע, מבלי לאבד את חוויות הילדות שלי.
כיצד כל ההקדמה הזו קשורה למתכונים הבאים? גם אני מקווה שהעשיה שלי תהיה צרובה בזכרון של ילדי כחוויה טובה. הם שותפים היום למתרחש במטבחה של "האופה הקטנה", אבל אני משתדלת להעניק להם גם את החויה האישית, וחופשת הקיץ שזה עתה החלה היא זמן מעולה לכך.
אני אוהבת את החופשה הזו עם הילדים. לא צריך לקום מוקדם, לא צריך להספיק לדחוף להם כריך לתיק, ולרדוף אחר ההסעה, ולכן הבקרים שלנו רגועים. הכל נעשה בנחת. הקייטנות ממלאות חלק מהזמן, וכך גם הסבתות. את הזמן הרב שנותר, אני משתדלת להפוך לזמן איכות. זה הזמן להכניס את החבר'ה המתוקים האלה למטבח, להכין איתם מבחר עוגיות, ולשבת איתם לכוס קפה (אני) ושוקו (הם). מיותר לציין שהריחות המתפשטים מביתנו מושכים את ילדי השכנים, ואת אמותיהם גם כן.
ובינתיים, אני מגלה שגם הילדים שלי אוהבים לאכול וגם להכין - עוגיות. נסו גם אתם. תהנו.
עוגיות אלפחורס
מכניסים את כל החומרים לקערת מיקסר מעבדים עד קבלת בצק אחיד
 |
|
כמו חיילים במסדר
|
 |
|
המילוי שעושה את ההבדל
|
 |
מערבלים בקערת מיקסר את כל חומרי הבצק.
 |
|
עוגיות. גרסת התות
|
מערבלים את כל החומרים לבצק אחיד.